ספרים חדשים – מומלצי השבוע

קריאה היא פעילות מעשירה ומהנה בין קפיצה לבריכה, ליציאה לטיול, במחנה התנועה או מתחת למזגן בבית: קריאה במבחר ספרים. מול כל האטרקציות שמציעים עולם הנופש והטיולים, יש פעילות אחת שאינה דורשת הדרכה, יציאה מהבית ונסיעה, התארגנות ממושכת ואפילו שיחה: קריאת ספרים. מומלצי השבוע שלנו הם:

האונייה שכתב  דייוויד גראן  הוא סיפור הישרדות מרתק המספר את הסיפור האמיתי והלא ייאמן על המסע הטראגי של האונייה הווייג'ר, על קורותיהם של ניצולי האונייה הטרופה על האי, על המסעות שעשו בדרכם חזרה לציוויליזציה, ועל המשפט הצבאי המוזר שנערך להם לאחר שובם לאנגליה. בתוך כך גראן פותח צוהר לשגרת החיים על האונייה, ולקשיים שהתמודדו איתם ימאים במאה ה־18 – כולל סערות עזות, מחלות ומפות לא אמינות שהובילו אותם לא פעם לאבדון. ב־28 בינואר 1742 נסחפה סירה רעועה לחופי ברזיל. בתוכה היו שלושים גברים מזי רעב, ובפיהם סיפור יוצא דופן: הם הניצולים היחידים מאוניית הוד מלכותו 'וֵייגֶ'ר', שיצאה מאנגליה בשנת 1740 במשימה סודית ללכוד ולשדוד אוניית אוצר ספרדית. אך במהלך המרדף אחרי האונייה הספרדית, וייג'ר נקלעה לסערה ונטרפה סמוך לאי שומם מול חופי פטגוניה. לאחר חודשים של מחסור, רעב ומזג אוויר קיצוני, בנו הניצולים את הספינה הרופפת והפליגו במשך יותר ממאה ימים, תוך שהם חוצים כמעט 4,800 קילומטרים של ימים סוערים כדי להגיע לחוף מבטחים. הם התקבלו כגיבורים. אבל שישה חודשים לאחר מכן, סירה נוספת ורעועה אף יותר הגיעה לחופי צ'ילה. סירה זו הכילה רק שלושה ניצולים, והם סיפרו סיפור שונה מאוד, סיפור שכלל מעשי רצח ומרד של רוב אנשי הצוות במפקד האונייה. (מאנגלית: עדי מרקוזה-הס, הוצאת מודן, 388 עמודים)

להיות שמן מאת אלון רז הוא סיפור כן ואמיתי שמציג את סיפורו של הכותב שרוצה להראות איך באמת נראים ומרגישים חייו של אדם שמן בלי מסכות, בלי בושה, בלי מבוכה ובלי פוליטיקלי קורקט. זה לא ספר דיאטה – הוא לא מציע תפריטים, לא מדריך להרזיה, לא מניפסט לאורח חיים בריא, לא ספר השראה ולא מנטורינג. אין בו הבטחות, אין בו נוסחאות ואין בו משפטים מתסכלים כמו "אם רק תרצו מספיק". זהו ספר בו מפרק אלון באומץ את אחת האשליות הגדולות של החברה המודרנית: ההנחה שאנחנו באמת מבינים מה זה אומר להיות שמן. הוא כותב את הספר ממקום אישי, חשוף ולעיתים מטלטל. הוא לא מתנצל, אבל גם לא תוקף. הוא פשוט מספר – מספר איך באמת נראים חייו של אדם שמן. בלי מסכות, בלי בושה, בלי מבוכה ובלי פוליטיקלי קורקט, לא מנקודת מבט רפואית, לא סטטיסטית ולא מוסרית, אלא מהבטן, מהנפש, מחיי היום יום. אלון שהיה אדם שמן רוב חייו מספר בגילוי לב מה עבר עליו בשנות חייו ובמסלולי חייו כאיש שמן – עם מה הוא ועם מה כל אדם שסובל מעודף משקל מתמודד באמת. אנשים פוגעים ומעליבים אנשים שמנים שקרובים אליהם לפעמים בגלל חוסר הבנה אמיתי על עולמו של מי שסובל מעודף משקל. כל אדם שמן שיקרא את הספר יזדהה עם הכתוב ויבין שהוא לא לבד בתחושות ובהתנהגויות שלו. כל מי שיש בסביבתו אדם שמן שהוא קרוב אליו יבין מה עובר על אותו אדם ומה עדיף להגיד או לא להגיד לו. "לא היה לי פשוט כלל לכתוב את הספר הזה: לפתוח ולגרד פצעים ישנים וצלקות ישנות שכבר הדחקתי קמעה, אך לטובת כתיבת הספר פתחתי הכול, התעסקתי בצלקות ובפצעים שוב ושוב והערתי שדים רדומים. חשוב היה לי לדון בהכול, להסביר את הכול, להאיר כל פינה חשוכה בנושא זה כדי לחולל שינויים".  (הוצאת אוריון, 173 עמודים)

סיפור חוזר, אבל אחר שכתבו אברהם ושרה נחושתן הוא סיפור מטלטל, מרגש ונוגע ללב. זהו ספר חשוב שנכתב על ידי הורים שמלווים בן שהתמודדותו הנפשית תובעת התגייסות וכוחות על גם כשהכול נראה מתמוטט וקשה מנשוא. זהו סיפור שפונה אל כל מי שהתמודדות נפשית הפכה לחלק בלתי נפרד מחייו. זהו גם סיפורו של עמית בן למשפחה חמה ותומכת שבגיל צעיר החל להראות תסמינים רגשיים והתנהגותיים שהתגלו יותר מאוחר כהתמודדות עם מחלה נפשית קשה. דרך עיניו של אביו נפרשת בפני הקוראים תמונה של החיים לצד אדם מתמודד – מההתקף הפסיכוטי הראשון שהופיע לאחר החזרה מאומן, דרך טיפולים תרופתיים, שיקום איטי, ניסיון למגורים עצמאיים ובנייה זוגיות ועד לנפילה השנייה והכואבת שבעקבותיה נדרש אשפוז כפוי ראשון – אחד ממשברים חוזרים ונשנים. שרה ואברהם נחושתן מאפשרים הצצה אינטימית לתהפוכות הרגשיות שעוברת על משפחה מלוכדת ושופכים אור על כוחם של קשרים משפחתיים, כוחה של האהבה והעמידות שנדרשת כדי לנווט בים סוער של חיים שהשתנו, של מציאות בלתי צפויה ושל התמודדות מול מוסדות בריאות נפש כושלים ומערכת בריאות עייפה ומפורקת.  בכל פרק הם מקלפים שכבות של רגשות מורכבים וחושפים סיפור גולמי ונוקב של חוסן, של נחישות ושל אהבה בלתי מעורערת שמתעלה מעל צללי הייאוש. זהו ספר שבעקבותיו נפקחות העיניים – מתנפצות דעות קדומות ולומדים שאין מקום לאשמה, לבושה ולהסתרה. הספר נכתב בסגנון ישיר ולא רשמי והופך נושא מורכב, רגיש ומושתק לנגיש לכל אחד ובמיוחד למתמודדים התמודדות דומה. זהו מסמך אנושי נדיר בכנותו ובעומקו בו מציבים שרה ואברהם נחושתן מראה לחברה ולמשפחות רבות שאחד מבניהן הוא מתמודד נפש. הבחירה לספר את הסיפור דרך עיני האב מחזקת את ההתמקדות בחוויה המשפחתית. הכתיבה אמפתית, רגישה, ישירה ונאמנה למציאות, באופן שמוביל את הקוראים למסע רגשי ומעורר הזדהות. הספר הוא  תרומה ממשית להעלאת המודעות לאתגרים של מתמודדי נפש ובני משפחותיהם בכל ההיבטים: הרגשיים, הבירוקרטיים, הרפואיים והחברתיים.  (הוצאת ספרי ניב, 236 עמודים)

סודות בפה פעור שכתבה קרן-בר גולדשטיין הוא רומן מרגש ונוגע, יומן נפשי אינטימי של נערה בת חמש עשרה בשם גל, המתמודדת עם בדידות, כאב נפשי, חסך רגשי וטראומות ילדות קשות. שהלב שלה נשבר מוקדם מדי, והחיים הכריחו אותה לבחור – לשרוד או להיעלם. בין תחנות זרות, קשרים שמתפרקים וקלפים שנפרסים שוב ושוב, היא מחפשת אמת אחת שתציל אותה מהכאוס. העלילה מתרחשת על רקע מסע פיזי ונפשי שמתחיל בתחנת רכבת וממשיך לחיים ברחוב, במקלטי לילה, בחסדי זרים – אך יותר מכל, בתוך נפשה המטלטלת של הדמות.  דרך כתיבה בגוף ראשון, אנו נחשפים למסע חיפוש אחר שייכות, תיקון ואפשרות לחיים חדשים, תוך כדי חיבור עם דמויות שונות – אמילי, מרדכי, מיראן – שמציעות לה לראשונה מקום בטוח וקשר שאינו מבוסס על ניצול. האווירה השלטת היא של כמיהה לאהבה, ייאוש, אך גם הבזקי תקווה ופיוס עצמי. הטקסט ניחן ברגישות גבוהה ובקול אישי חזק וייחודי. כתיבה אמיצה, כן מאוד, לעיתים קשה לעיכול – אך מלאה באותנטיות, בהומור עדין, ובשפה פואטית שנוגעת במקומות הכואבים ביותר. המונולוגים הפנימיים חושפים עושר רגשי עמוק, סדקים של נשמה פצועה שמבקשת להיראות ולהתגלות מבעד למילים. אחד מחוזקות הטקסט הוא ביכולת שלו לגעת בטראומות קשות מבלי להיגרר לפורנוגרפיה רגשית. הסיפור אינו מתענג על הסבל, אלא חושף אותו כדי לרפא. כך גם הדמויות המשניות – במיוחד אמילי ומרדכי – כתובות בחום אנושי ובמורכבות, ומציעות לקוראת תחושה של אפשרות לתיקון ולחמלה. השיח סביב מיניות, פגיעות מיניות והתמודדות פוסט-טראומטית נעשה באופן בוגר, נטול קלישאות, עם הבנה פסיכולוגית אמינה. זה לא סיפור מתוק. זה סיפור שפותח צלקות, מטלטל נשימה, וכואב בבטן – כזה שמכריח אותך לעצור, לנשום ולשאול כמה אמת את באמת מסוגלת להכיל. רומן שלא עובר ליד – הוא נכנס עמוק, נוגע במקומות שמעדיפים להישאר קבורים, ומזכיר שגם מתוך שבר מוחלט אפשר לצמוח .(הוצאת ספרי ניב, 376 עמודים)

היום הכי גרוע של קארן מאת אמנית הקומיקס והמאיירת קיטי פרינה הוא השלישי בסדרת הקומיקס הנפלאה והמצחיקה "מועדון האחות הקטנה" לראשית קריאה ולנוער צעיר. הסדרה בכיכובה של קארן, ילדה עם הרבה דמיון ועם כישרון מיוחד להסתבך בהרפתקאות,  האחות הקטנה של קריסטי, נשיאת מועדון הבייביסטריות, מבוססת על סדרת מועדון הבייביסיטריות שכתבה אן מ' מרטין. יום איום ונורא עובר על קארן. היא לא מוצאת את המכנסיים שהיא הכי רוצה ללבוש. בשקית דני הבוקר אין את הפרס שהיא מחכה לו, בו-בו החתול לא מסכים לשחק איתה ומכניס אותה לצרות. וזאת רק ההתחלה. מה עושים? איך הופכים יום רע ליום טוב? קארן כבר מיואשת ובטוחה שאין סיכוי. אבל רגע, רגע, אולי יש? (צביעה: ברידן למב, מאנגלית: דנה טל, הוצאת כנרת, 139 עמודים)