איך ממשיכים לחיות אחרי מעשה בלתי הפיך? איך מנווטים בדרכים לא מוכרות, ולמי פונים כשאין תשובות נכונות? אלו השאלות שעומדות במרכזו של חיים רחוקים, האפוס המשפחתי עוצר הנשימה שכתבה מ"ל סטדמן. זהו סיפור על משפחה ועל שייכות, על חמלה ותקווה, ועל אנשים המנסים לעשות כמיטב יכולתם למען עצמם ולמען אחרים. רומן אפי הבוחן את חייה של משפחה אחת ושל הקהילה שלה, ואת הסודות שהם מגוננים עליהם כדי לשרוד. השנה היא 1958, מרחבי הפרא של מערב אוסטרליה, אדמה אדומה משתרעת עד האופק, השמש חורשת תלם בשמיים; על הקו האדום הישר המפלג את העצים המעטים מתקדמת משאית יחידה. במושב הקדמי מצטופפים שלושה מבני משפחת מֶקבּרַייד. זהו יום רגיל בחייה של משפחת חוואים, אנשים קשוחים שמגדלים צאן מזה דורות על פני מיליון דונמים צחיחים באחד האזורים המרוחקים והקשים בעולם. יום רגיל אחד, בדרך בודדה, תחת שמיים כחולים אינסופיים, המשאית סוטה ממסלולה. תוך שניות, חייה של כל משפחת מקברייד מתנפצים. התאונה היא הראשונה מתוך שרשרת אירועים שיהדהדו עוד שנים קדימה וישפיעו על חייהם של כמה דורות במשפחה. (מאנגלית: לי עברון, הוצאת כתר, 463 עמודים)
תמרה ותשוקותיה מאת אליעזר לונקה גוטליב הוא רומן מרגש ונוקב על אהבה גדולה שנולדה מצלקות עמוקות של דור שני לשואה. רומן על ההתמודדות של דור שני לשואה ועל בניית זהות חדשה בארץ חדשה. זהו רומן על תשוקה שממשיכה לפעום, על ההכרה באחר כבתוך עצמכם. למי שמבקשים להרגיש, להיזכר, להבין. זהו רומן שנוגע ללב ולרגש ולא מרפה. זהו גם רומן סוחף ונוגע ללב על תמרה ועל אורי. תמרה היא בת למושבניקים יוצאי הונגריה שהגיעו ארצה היישר ממחנות הריכוז, היא גדלה בשנות החמישים והשישים על רקע הכאב של הוריה. היא הייתה ילדה מוכה שגדלה מחד בין שדות מושב וצללי זיכרון של השואה ומאידך גדלה עם הרבה ימי קסם ילדות. אימה, ניצולת מחנה אושוויץ הייתה אישה קשוחה, מרוחקת ואלימה שלא ידעה לבטא אלא את הכאב שהנחילה לבתה ללא רחמים. תיאור הנוף הפורח של המושב לא כיסה על האדמה החרוכה בנפשה. אביה היה אבוד בתוך זיכרונותיו מהמחנות. בספר תיאור התבגרותה כנערת "טום בוי" ותיאור זהותה המינית והמיניות שהשפיעו על חייה. אורי שגדל בקיבוץ שהקימו ניצולי שואה יוצאי פולין ורוסיה נשא ירושה של שתיקות. הוריו שניסו לבנות עולם חדש לא הצליחו לתת חום ואהבה. הילד השקט מהקיבוץ הפך לצבר יפה תואר, אתלט, קצין מצטיין, אך נשא בתוכו לב מלא תהומות. כשאורי ותמרה נפגשו בשירות הצבאי נוצר ביניהם קשר שחורג מעבר למילים. אהבה של עומק, שורש ומיזוג. הם מזהים זה בזו את הרעב לאהבה שלא קיבלו. החיים לוקחים אותם למסלול לא פשוט. תקראו בספר על אהבתם העמוקה ואת המפלט האחרון אל הגשמה עצמית ואל האושר הנכסף, אסונות וצער. (הוצאת ספרי ניב, 254 עמודים)
חרבו של הסמוראי מאת ירון פאר הוא ספר הגות אוטוביוגרפי מרגש ונוגע, מסע חיים של ילד ונער חריג ודחוי, ההופך בבגרותו לאדם המבקש לזקק מחוויותיו תפיסת עולם של ריפוי, חירות פנימית ונאמנות מוחלטת לעצמי. מתוך זיכרונות של ילדות קשה, עימותים עם סמכות, בדידות וניכור, נבנית בהדרגה תודעה שמסרבת להישבר ומחפשת משמעות דרך דמיון, יצירה, ציור, מוזיקה, עיצוב, כתיבה ועבודה פנימית. לצד הסיפור האישי נפרשת לאורך הספר שפה ענפה של נשמה, תדרים, זיכרון נשמתי, דחייה, שפע, רטט, התעוררות ותודעת־על, באמצעותם ירון פאר מבקש לבטא ולהמחיש כיצד אפשר להתמיר כאב לכוח, פחד לדלק ופצעי עבר לדרך חיים של בהירות, אהבה עצמית ואמונה שהחיים פועלים בעד האדם. הספר מבוסס על רצף קטעים, וידויים, תובנות והצהרות, שיוצרים יחד דיוקן של אדם המחובר לקוד בדרך הסמוראי. ומבקש להעניק לקוראים השראה לבחור בעצמם, להשתחרר מתלות באישור חיצוני ולחיות מתוך חיבור פנימי עמוק ואותנטי. הספר מיועד גם לאלה שמרגישים דחויים, פראיים או בלתי מתפשרים. (הוצאת ספרי ניב, 278 עמודים)
מדברת בגובה הלב מאת דורית עפרוני-ראובני, אשת חינוך ותיקה, הוא ספר מרגש, סוחף ומעורר השראה המתעד למעלה משלושה עשורים של עבודת שליחות בחינוך. דרך סיפורים אותנטיים מכיתת החינוך וחדר הייעוץ, דורית חושפת בספרה את ההשפעה העמוקה והבלתי נשכחת שיש למחנך על חיי תלמידיו. הספר משלב סיפורים מרתקים על תלמידים עם לקויות למידה, המאבק היומיומי להצלחתם וראיונות מרגשים עם תלמידים לשעבר שחוזרים בבגרות ומספרים כיצד רגעים של אמונה, התמדה ואהבה עיצבו את חייהם. כל סיפור הוא עדות חיה לכוח שיש בראיית הילד, באמונה בו ובסירוב לוותר עליו – גם כשהדרך קשה. זהו ספר שנותן תקווה, כלים מעשיים ו"מתנות לצמיחה" לכל מי שעובד עם ילדים ונערים – מחנכות, יועצות, הורים וסטודנטים להוראה. (הוצאת ספרי ניב, 76 עמודים)
עו"ד אדיר בנימיני, סגן ראש עיריית נתניה, סוקר בספרו הדרך לכנסת את תולדות יצירת שיטת הבחירות בישראל. הנסיבות שהובילו לגיבוש שיטת המשטר בישראל נוצרו לעיתים ממש במקרה, ולא תמיד הוקדשה לחוקי הבחירות מחשבה מעמיקה. השיטה שעל פיה אנחנו בוחרים עד היום את נציגינו לכנסת הייתה אמורה להיות זמנית, עבור מערכת הבחירות לכנסת הראשונה בלבד, אלא שהתברר שבישראל אין דבר קבוע יותר מהזמני. כיצד קרה שאנחנו בוחרים עד היום את נציגינו לכנסת על פי אותה שיטה "זמנית"? אילו שיטות בחירה אחרות עמדו על הפרק? מדוע מכהנים בכנסת רק מאה ועשרים חברים? מה עלה בגורל מאבקו העיקש של דוד בן-גוריון לשנות את שיטת הבחירות לכנסת? על כל זאת ועוד בספר זה, הוויכוח בדבר שיטת המשטר הרצויה נמשך בישראל עד ימינו אנו; הממצאים המפורטים בספר זה יכולים לשמש בסיס לכל ויכוח עתידי בדבר שיטת הממשל הרצויה במדינת ישראל. לספר מתלווים מבוא מאת ההיסטוריון פרופ' יחיעם ויץ ואחרית דבר מאת שר הפנים לשעבר, עו"ד אברהם פורז. (הוצאת ספרי ניב, 188 עמודים)