ככה עוד לא ראיתם את התנ"ך – דרך תמונות שמקימות לתחייה פסוקים בני אלפי שנים. את הרעיון המרתק הזה מציע משה אבוחצירא בספרו פסוק לי דברך ואפרוש לך תפילתי: מסע צילומי בעולם המקרא בהשראת משנת מניטו זצ״ל שראה אור בהוצאת ספרי ניב.
יש אומרים שלתורה שבעים פנים, אבל עד עכשיו אף אחד לא התייחס למושג הזה באופן פשוט וישיר – בצורה חזותית ותודו שזה די מפתיע שמסמך שמלווה אותנו אלפי שנים מקבל רק באלף השלישי לספירה הכללית פרשנות דרך תמונות, כאלה שמעירות לחיים פסוקים מוכרים. אם תמונה שווה אלף מילים במקרה של דברי אלוקים חיים היא בטוח שווה הרבה יותר.
הבסיס הרעיוני של הספר נשען על תפיסה ברורה: הדיבור האלוקי אינו שייך רק לעבר. הוא ממשיך להתקיים ולהדהד גם היום בעולם הטבע בו אנו חיים. לפי משה אבוחצירא מי שמוכן לעצור, להתבונן ולחפש יכול לראות את הנוכחות הזאת בפרטים הקטנים: בצומח, בנוף, באור ובצל. מתפיסה זו נולד הרעיון לשלב פסוקים מהתנ"ך עם צילומים מרחבי ארץ ישראל וליצור ביניהם דיאלוג פתוח.
מבנה הספר פשוט ומדויק – בכל כפולת עמודים מופיע פסוק ולצדו צילום. הפסוק לא מלווה בפרשנות או בהסבר והתמונה לא ממחישה אותו באופן ישיר, להיפך הקשר ביניהם לעיתים מרומז בלבד ולעיתים אפילו מעורר סימן שאלה. הבחירה הזאת אינה מקרית, אלא מכוונת – באמצעותה מבקש אבוחצירא להעביר את האחריות אל הקורא. במקום לקבל פרשנות מוכנה, הוא נדרש לעצור ולשאול את עצמו: מה אני רואה? מה אני מרגיש? ואיך הפסוק הזה מדבר אליי מתוך התמונה?
אחד המוטיבים המרכזיים בספר הוא עולם הצומח ובעיקר העצים. משה אבוחצירא נשען על הפסוק "כי האדם עץ השדה" ומפתח דרכו מחשבה יותר רחבה: כמו שהעץ יונק את חיותו מן האדמה ומהבריאה כך גם האדם יונק מהדיבור האלוקי ומהסביבה האנושית בה הוא חי. הצילום במקרה הזה הופך לכלי שמאפשר להתמקד בפרטים האלה – לראות את המבנה, את השורשים, את הצמיחה ולמצוא בהם הקבלה לחיי האדם.
הספר אינו רק אסתטי או רעיוני, אלא גם אישי מאוד. ספר מתנה זה נולד מתוך שנים של לימוד והעמקה במשנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי-מניטו זצ"ל ומאהבה ארוכת שנים לטבע ולצילום. אבוחצירא מתאר כיצד המצלמה שימשה אמצעי להתבוננות יותר עמוקה בשבילו – דרך ללכוד רגעים, לחזור אליהם ולשאול שאלות. במובן זה הספר הוא גם מסע אישי של יוצר שמחפש דרך לבטא רעיונות ומחשבות באמצעות כלים חזותיים.
"אהבתי לטבע נמצאת ונוכחת בליבי ובמחשבתי זה שנים רבות", אומר משה אבוחצירא, בן 77, נשוי לדליה ואב לליאת לאה, לעדו, לדקלה חנה, לאביאל ולרנת. "כשאני מטייל בגן העדן של ארץ ישראל אני מנסה לקלוט את מירב המסרים שפותחים את חדרי לבי ונשמתי. בעזרת המצלמה הטכנית אני מתמקד בפרטים מתוך המכלול ומנציח אותם לזמן בלתי מוגבל, לחזור אליהם מידי פעם ולגרות את נשמתי ואת לבי לחפש פתרונות לשאלות שעולות בכל מיני כיוונים".
משה אבוחצירא נולד לפני 77 שנה באלג'יריה. "גדלתי בבית הכנסת של אבא של מניטו – יהודה ליאון אשכנזי", הוא מספר. "התפללנו בבית הכנסת הגדול באורן – בית הכנסת הגדול ביותר והיפה ביותר בכל המזרח התיכון. אני הייתי שם סולן במקהלה".
בשנת 1961 עלתה משפחתו לארץ אחרי המתנה של כמה שנים. "היות שהיינו אזרחים צרפתיים באלג'יריה תחת שלטון צרפת הגיעו לנו פיצויים על החנות של אימא, על בית המלאכה לתפירת נעליים שאבא ניהל ועל הדירה בה גרנו, אבל לא קיבלנו דבר כי הערבים אמרו את הדבר הכי פשוט: 'אתם הולכים מחר, זה יהיה שלנו בחינם'. צרפת החליטה לתת פיצויים למי שיעבור לגור בצרפת, אבל ההורים שלי סירבו כי הם רצו שהילדים שלהם יתחתנו עם יהודים ולא עם גויים".
איך הייתה הקליטה בארץ?
"זאת הייתה חוויה קשה. לפני שעלינו היינו שלושה שבועות במחנה מעבר במרסיי לפי החלטת הסוכנות היהודית. כשהגענו לארץ רצו לשלוח אותנו לנצרת. אח של אימא שלי שהיה כבר בארץ בא לשדה התעופה כדי לעזור לנו להיכנס לארץ. הוא סיפר להורים שלי שבנצרת יש רק ערבים – זה היה לפני שהייתה נצרת עילית היהודית, לכן הגענו לבאר שבע. אחרי שסיימתי את כיתה ח המליצה המורה שלי ללכת לישיבת 'בני עקיבא' בקריית וולפסון שבנה הרב משה צבי נריה זצ"ל בבאר שבע. אני הייתי במחזור הראשון שהקים את הישיבה. שלושה שבועות לאחר סיום הלימודים התגייסתי לצבא. הייתי חבר בגרעין נח"ל בקיבוץ עין צורים. בקיבוץ התנסיתי בבניית פסלים ולפי התגובות הייתי ממש טוב".
איך זה מסתדר עם הציווי "לא תעשה לך פסל"?
"הפסלים שעשיתי הן עבודת אומנות ולא נועדו לעבוד אותם. אני נהניתי מאוד לפסל וראיתי בפיסול ייעוד חיים, לכן לאחר שהשתחררתי מהצבא ניסיתי את מזלי ב'בצלאל' שהיה אז במוסררה בירושלים".
התקבלת?
"לא קיבלו אותי והתאכזבתי מאוד. למדתי שנה אחת פיסול ב'אבני' ביפו, אחרי שנה ניגשתי שוב ל'בצלאל' והפעם התקבלתי. למדתי שם ארכיטקטורה ועיצוב תעשייתי, דבר שסייע לי בין היתר כשתכננתי את הבית שלי באלון שבות בגוש עציון".
בין שלל התפקידים שמילא בחייו: ניהול מפעל לייצור תכשיטים בקריית ארבע, ניהול חנות צילום בירושלים, ניהול מתנ"ס בגוש עציון ומנכ"ל של ארץ חמדה – מכון לתלמידים שלומדים דיינות. שיא הקריירה שלו היה הקמת מפעל "גוש אלונים" – נגריה שייצרה את הרהיטים גדולים לבתי כנסת. לאחר שסגר את המפעל עבד אצל אדם שעסק בשחזור רהיטים ישנים.
בוא נדבר על הספר שלך. מה פירוש שם הספר?
"הקשר בין בורא העולם לאדם היה דרך הנבואה, דרך הנביאים. ברגע שנפסקה הנבואה לא היה יותר הדיבור האלוקי ישירות לאדם. תפילת האדם היא הדיבור של האדם לכיוון הבורא – כל מיני בקשות שהוא מבקש, לעומת זאת הפילוסופיה היא בעצם שהאדם הוא זה שמחליט ושקובע מה שיש בעולם. יכולים לגדול שני פילוסופים אחד ליד השני והאחד יסתור את דבריו של השני והשני יסתור את דבריו של הראשון – אין מי שיחליט, אז "פסוק לי דברך" – הדיבור האלוקי הוא זה שבנה את העולם. הדיבור – וידבר אלוקים. מה שאנחנו רואים וחווים היום בעולם זה הדיבור האלוקי שממשיך להתקיים: העצים, הצמחים, העננים, השמיים, האור, הכוכבים, הירח – זהו הדיבור האלוקי שממשיך להתקיים ואנחנו חווים אותו, לכן "פסוק לי דברך" פירושו: על ידי הדיבור האלוקי שמוטמע בעולם היום כך הוא מדבר אליי – כל המצוות שקשורות לצמחים ולאכילה. אני מתפלל אליך כדי שאתה תשמע אותי ותקיים את בקשותיי".
מה גרם לך לכתוב את הספר? האם זה הספר הראשון שכתבת?
"לאחר שנפטרו הוריי כתבתי ספר על המשפחה – על העלייה שלנו לארץ, אבל זה לא ספר שנמכר, זה ספר שחילקתי בין בני הבית במשפחה הרחבה. הספר הזה נולד מהטיולים שלי בטבע. לכל טיול אני לוקח את המצלמה ודרכה אני מתבונן על יצירת האלוקים".
מתי התחלת לצלם?
"כשהייתי עוד בישיבה התיכונית. התאהבתי בצילום והייתה לי החוצפה לבוא לבקש מההורים שלי לקנות לי מצלמה שעלתה בערך חצי משכרו החודשי של אבי. הם נענו לי מייד וקנו לי את המצלמה שהייתה אז פשוטה. מאז החלפתי כמה מצלמות, אבל אני לא יכול לשכוח את המצלמה הראשונה".
נראה שאתה נהנה מאוד מהצילום. מה נותן לך התחביב הזה?
"זה יותר מתחביב, זאת אהבה גדולה מאוד. הצילום עוזר לי להתמקד בדברים שאני חושב שהטבע רוצה להגיד לי. בשלב מסוים החלטתי שכמו ש'מניטו' למד ולימד את התורה על פי הסוד, על פי הפרד"ס – פשט, רמז, דרש וסוד, אני אתווך את התנ"ך דרך התמונות. כשאני הולך בטבע ורואה כל מיני דברים מופלאים, אני רואה שיד השם נמצאת שם, לגמרי".
למי מיועד הספר הזה?
"לכל מי שמתעניין או מי שיכול להתעניין בתנ"ך שהוא הספר הבסיסי של העם היהודי, של עם ישראל שמיועד גם לחילונים וגם לדתיים. הייחוד של הספר הזה הוא הקשר בין העולם הפיזי, שמתבטא בצילומים, בתמונות לבין הטקסט הרוחני שנכתב ונאמר על ידי הנביאים כי הנביאים רצו להדריך את עם ישראל להתקרב לבורא".
אני רוצה לדבר אתך על פסוקי הספר – לפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמיים והארץ" (בראשית א, א) צירפת תמונה של ענן שחור- למה?
"הפסוק הזה הוא הבסיס לכל מה שיגיע אחר כך. יש בו "בראשית" בכל מובן המילה. בראשית פירושו מראש שיש ייעוד לבריאה, שזה לא מעשה אקראי. ברא זה בארמית או בערבית, ברא זה החוצה, כביכול היה העולם קיים בתוך האלוקים לפני שהוא יצא החוצה. האלוקים הוציא החוצה מעצמו כביכול. נתון מעניין שמתחבר לנושא – אלוקים בגימטרייה זה עולם הטבע, כך אפשר להבין עוד יותר את החיבור שלי לטבע ולתורה. בעיניי זהו חיבור טבעי תרתי משמע".
מעניין מאוד. ומה גרם לך לבחור בתמונה הזאת שצילמת? זאת תמונה בעלת עוצמה גדולה מאוד.
"תודה. התמונה הזאת היא באמת חידה – לא רואים בה משהו שאפשר להגדיר בצורה ברורה. רואים עננים, יש איזשהו אור שמבזיק מעבר לעננים, העננים נותנים איזושהי צורה שכל אחד יכול לדמיין מה שעולה בראשו, אבל כשאנחנו רוצים להבין את הפסוקים בתנ"ך עלינו לראות איך נביאינו, איך חכמינו חוו את העובדה שהתורה ניתנה משמיים. יש תורה שנכתבה ותורה שבעל פה. חכמים לימדו אותנו איך ללמוד את התורה. משה בעצמו מלמד את עם ישראל את התורה בעל פה אחרי שהוא מסר את התורה שבכתב, אחרי שהוא קיבל אותה והוא המשיך אותה בעל פה לדורות הבאים. כך אנו רואים במסכת אבות איך שחכמים למדו, פירשו ולימדו את הפסוקים".
לפסוק "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום…" (בראשית א, ב) צירפת תמונה של סלעים.
"הארץ הייתה בתוהו ובוהו וזה ממש לא ברור למה. איך יכול להיות שבורא העולם בורא מציאות מבולגנת לגמרי. מה זה? זה לא ברור. בורא עולם צריך לראות דבר שהוא מושלם טוטאלי, אלא מה? ניתן לארץ חופש פעולה, חופש פעולה לעשות מה שהיא רוצה – זה התוהו ובוהו, כלומר כביכול הדבר הראשון שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הוא הבחירה החופשית. ואתה מכל פרי עץ הגן אכול תאכל, אבל מה האדם עשה? הוא לא אכל בדיוק מהפרי שהקדוש ברוך הוא נתן לו, אלא אכל מעץ הדעת טוב ורע""
איפה צילמת את התמונה הזאת?
"אם אני זוכר נכון כשירדתי מגוש עציון לכיוון ההרודיון בתקוע, בדרך נמצאים הסלעים האלה".
מה גרם לך דווקא לקשר את התמונה הזאת לפסוק הזה?
"כשרואים את הסלעים האלה לא מבינים איך הם נבראו – למה לא נברא הסלע כמו אבן חלקה שלמה? אנחנו יודעים שיש בטבע התפוצצויות של אבנים כתוצאה מחום, מקור, מגשם, מרוח וכדומה ושהכול משתנה. כך ברא הקדוש ברוך הוא את העולם, כך שיהיה לאדם קשה לחיות ולהלך בו, אם אפשר לומר כך".
לפסוק "ויקרא אלוקים אל האדם ויאמר לו איכה" (בראשית ג', ט') צירפת את התמונה של גזע עתיק מנוקב כולו. מה המשמעות?
"כשהקדוש ברוך הוא שואל את האדם "איכה" הכוונה היא לא במובן הפיזי, אלא איפה אתה בנשמה שלך? האם אתה שואל את עצמך איפה אתה כל יום? איפה אתה כל רגע? מה אתה עושה? האם מה שאתה עושה הוא כשר, ראוי, למטרה חיובית, למטרה שלילית? באמצעות העץ הזה שבתמונה אני מביע מין הסתבכות, מעין רוע".
לפסוק "הוי האומרים לרע טוב" בחרת תמונה של קוץ.
"יש שאומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור אור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר – הכול ניגודים, כלומר אנשים הופכים את העולם. והקוץ משמעותו שכשאתה הופך את העולם, אתה נדקר – אתה לא יכול להיות רגוע ולהרגיש נעים. בדרך כלל רגוע ונעים הם קווים חלקים, עדינים. קוץ הוא בדיוק ההפך, לכן בחרתי את התמונה הזאת לרעיון הזה".
אילו תגובות אתה מקבל על הספר?
"קיבלתי הרבה מחמאות. אנשים התרשמו מהתוכן וגם מההשקעה הגדולה בחומר – הדפים באיכות הכי גבוהה שאפשר. דרשתי מההוצאה לאור את הדפים הכי עבים ושהצבע יהיה ברמה הכי גבוהה. כמובן שגם הכריכה מושקעת מאוד, דבר שניכר היטב בתוצאה המרשימה".
ניכר שהתוצאה של הספר הייתה חשובה לך.
"מאוד. אני יותר מדי קפדן בכל תחומי החיים בהם אני עוסק ולא מזייף בדרך. הוצאתי לאור את הספר ולקח לי הרבה זמן עד שהשתכנעתי שאולי כדאי להשקיע כסף כדי שמישהו יפרסם אותו, כי אני לא יודע לפרסם והלוואי, הלוואי, הלוואי שאני אזכה להחזיר לפחות חלק מההוצאות שהוצאתי על הספר הזה".
לאיפה היית רוצה שהספר הזה יגיע?
"לכל אחד, לאו דווקא ליהודי דתי. אני דווקא חושב שאולי גם לאנשים החילוניים שיכולים להעמיק במחשבה שלהם, בראייה שלהם, במה שהם עושים כאן בעולם הזה הספר הזה יכול להיות להם חוויה מרשימה מאוד, כך נראה לי".
כיום מעביר משה שיעור שבועי קבוע בביתו באלון שבות ואם הנושא מדבר אליכם אתם יותר ממוזמנים ליצור קשר איתו. "אני אשמח מאוד לקבל כל אדם שרוצה להעמיק את הידע שלו בתחום", הוא אומר. "בסופו של דבר זאת המטרה השלמה של הספר – להנגיש את החוויה שמאחורי המילה הכתובה. אני רוצה להאיר כל אות בתנ"ך ולהעיר אותה לחיים אחרי אלפי שנים שהיא מלווה את העם היהודי".
את הספר "פסוק לי דברך ואפרוש לך תפילתי" אפשר לרכוש גם באתר הוצאת ספרי ניב או בטלפון 050-5573770