במחקר עיוני מקיף וחדשני שמבוסס על מקורות ארכיון נדירים פרסם לאחרונה הסופר והחוקר יוני רייני את ספרו פלשתינה (א"י) 1949-1919 בו הוא מציג עובדות מוצקות לסדרת טענות שמטלטלות את יסודות הנרטיב ההיסטורי המקובל באשר לתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. רייני מתאר כיצד כשלה המעצמה הבריטית שקיבלה על עצמה את תפקיד הקמת הבית הלאומי לעם היהודי ולעיתים פעלה בזדון לטובת האוכלוסייה הערבית על חשבון זכויותיו ההיסטוריות והמשפטיות של העם היהודי.
"אני לא מבקש לתקן את ההיסטוריה, אלא להפסיק לעוות אותה", אומר יוני רייני. לדבריו, הספר (הוצאת איפאבליש) נכתב ממחויבות עמוקה לאמת ולמאבק על עיצוב תודעה היסטורית מבוססת. "כשמציגים לציבור תמונה חלקית או שקרית קשה לבנות מציאות הוגנת וצודקת. הספר שלי הוא ניסיון להחזיר את שיח הזיכרון והצדק ההיסטורי אל קרקע המציאות".
יוני רייני מתמקד בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וימי השלטון הבריטי בארץ ישראל משנת 1919 ועד שלהי מלחמת העצמאות בשנת 1949.
באמצעות ניתוח ביקורתי של דו"חות בריטיים, מסמכים ממשלתיים ושיטות סטטיסטיות חדישות מוכיח יוני רייני כי בריטניה הקולוניאלית לא רק צמצמה את היקף העלייה היהודית והגבילה את רכישת הקרקעות על ידי יהודים, אלא אף עודדה – בגלוי או בשתיקה – הגירה ערבית רחבת היקף. כן הוא חושף כיצד סולפו במכוון נתונים דמוגרפיים וכלכליים בדו"חות הרשמיים לטובת התעמולה הערבית.
בתום מלחמת העולם הראשונה התחייבה בריטניה לסייע לעם היהודי להקים את מולדתו בארץ ישראל, אבל הבריטים מעלו בתפקידם – הם צמצמו משמעותית את עליית היהודים ארצה, הגבילו את רכישת האדמות על ידי יהודים לכדי 5% משטחי הארץ ואפשרו את ההגירה המסיבית – הרשומה או הבלתי רשומה – של ערבים לארץ. מעבר לכך סילפו הבריטים בדוחותיהם את הנתונים הדמוגרפיים השונים ואת נתוני הבעלות על קרקעות ארץ ישראל לטובת הערבים.
באמצעות חומרים ארכיוניים חדשים שנחשפו, בשיטות מתמטיות וסטטיסטיות, בביקורת ובשיפור של מחקרים קודמים מוכיח מחקר זה שלוש טענות מרכזיות: חלק נכבד מתושבי הקבע הערבים שחיו בארץ ישראל ערב מלחמת תש"ח מורכב מ-200,000-170,000 ערבים שהיגרו ארצה מראשית השלטון הבריטי ועד סיומו ב־1948 ומצאצאיהם, מספר הערבים שהפכו לפליטים עקב מלחמת העצמאות היה נמוך משמעותית מהמספר 700,000 נפש שמוצג בתעמולה הערבית, יוני רייני מתמקד בספרו פלשתינה (א"י) 1949-1919 בשלוש נקודות מפתח ששנויות במחלוקת במחקר ההיסטורי והפוליטי:
- הגירה ערבית בתקופת המנדט – רייני מציג תיעוד לכך ש-170,000 עד 200,000 ערבים היגרו לארץ ישראל בין השנים 1920 ל-1948 ותרמו במידה ניכרת לגידול האוכלוסייה הערבית ערב מלחמת העצמאות.
- בהערכה גסה היקף הקרקעות שהיו בבעלות ערבית פרטית – בכללן קרקעות שהוחזקו בידי ערבים באופן פיראטי או קרקעות שהיו בידי תושבי חוץ ערבים בעלי נתינות זרה בלבד היה לכל היותר כ-20% מכלל שטחי ארץ ישראל היו בבעלות פרטית ערבית, כולל אחזקה בלתי חוקית ונתינות זרה.
- מספר הפליטים במלחמת תש"ח – רייני מערער על המספר 700,000 שמקובל בתעמולה הערבית ומציג הערכה יותר מתונה יותר שתואמת את ההגדרה המשפטית הבינלאומית של "פליט".
יוני רייני מראה שחרף התנהלותה הפרו ערבית של בריטניה נותר היישוב העברי נאמן לה במהלך מלחמת העולם השנייה בעוד שהחלק הארי של הערבים תמכו בגרמנים, למשל כ-30,000 יהודים לחמו לצד הבריטים ואילו כ-6,000 מתוך 12,000 הערבים – מארץ ישראל ומחוצה לה, שגויסו בתחומי ארץ ישראל ערקו לצבא הרייך במהלך הקרבות. קרוב ל-4,000 מהנותרים הצטרפו לנאצים לאחר שנשבו בידי מדינות הציר או הקימו מחתרות.
מורשת חקר משפחתית
יוני רייני ממשיך שושלת אקדמית מרשימה. אביו פרופ' אנסון רייני היה מהחוקרים הבולטים של המזרח הקדום, בלשן והיסטוריון של ארץ ישראל. הוא נודע בזכות מחקריו פורצי הדרך על כתבי אל-עמארנה האכדית וההיסטוריה של ארץ ישראל בתקופת המקרא. תרומתו של אנסון רייני למחקר האקדמי נתנה השראה לבנו יוני שלקח את להבת המחקר והאיר באמצעותה את העיוותים ההיסטוריים של העת החדשה.
"שני ההורים שלי הם היסטוריונים. אבא שלי הוא פרופ' אנסון רייני שהיה ממובילי חוקרי ארץ ישראל בארץ ובעולם ואימא שלי היא פרופ' ציפורה כוכבי רייני שתרגמה בין היתר את מכתבי אל עמארנה האכדיים וחיברה את הביוגרפיה של הסופרת נעמי פרנקל", אומר יוני רייני חוקר, מרצה במרכז הבינלאומי לדיפלומטיה ציבורית ולהסברה ישראלית, יועץ אקדמי ויועץ מחקר. "למרות הבית בו גדלתי הראש שלי היה במדעים מדויקים. התואר הראשון שלי הוא בפיזיקה ובמתמטיקה ובתואר השני המשכתי במתמטיקה שימושית. בשנת 2012 נחשפתי לחומרי הסברה ברשת והתחלתי להעמיק בהם. ראיתי שאנחנו לא עושים מספיק הסברה ואילו הערבים עושים הסברה שקרית, אז החלטתי שאני חייב לעשות משהו. ניגשתי להיסטוריונים ולחוקרים והתאכזבתי מכך שהם לא הרימו את הכפפה. גם כשהצגתי ממצאים חד משמעיים שמשנים את כל מה שהציבור יודע בנושא קיבלתי תשובות שהממו אותי ונתנו לי להבין שאין אוזן קשבת למחקר חדש".
מה זה עשה לך?
בעבר היה יוני רייני חוקר בכיר ב"פורום קדם למזרחנות והסברה" וכיום הוא פועל באופן עצמאי. הוא חיבר מאמרים שעניינם היסטוריה של המזרח התיכון ושבירת מיתוסים שמתייחסים לסכסוך הישראלי ערבי. מאמריו התפרסמו באתרי חדשות ביניהם ב- CIJnews, ניוזדסק ישראל ובאתר שלו "ניפוץ מיתוסים, המציאות והעובדות".
הנושאים שיוני רייני עוסק בהם: זכויות העם היהודי על יהודה ושומרון והבנייה ביישובים באזור, היחסים בין הנאצים והעולם המוסלמי במלחמת העולם השנייה, ארץ ישראל במאה התשע עשרה, ארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ארץ ישראל בתקופת המנדט, תהליך השלום, מלחמות ישראל, חוקים בינלאומיים שנוגעים לישראל, האיום הדמוגרפי, זכויות אדם ביהודה ושומרון, היווצרות הלאומיות הפלסטינית, המסתננים מאפריקה, ביקורות על הגורמים הקיצוניים בימין ובשמאל הישראליים.
יוני רייני הוא חוקר פורה במיוחד. "פלשתינה (א"י) 1949-1919" הוא ספרו השמיני. הספרים שקדמו לו:
האמנם עזה כבושה ונצורה? – בספר זה הוא מפריך את הטענות לפיהן עזה נתונה עדיין בכיבוש ובמצור ישראלי חרף ההתנתקות מכל שטחיה ב-2005. הוא גם מציג את העובדה שחמאס משתמש במנהרות גם לייבוא קטינות ממצרים שנמכרות למבוגרים עזתים לצרכי נישואין, זנות ואף משמשות שפחות מין.
מסתננים עלייך ישראל – הספר הוא המחקר המקיף הראשון שדן בתופעת ההסתננות מאפריקה לישראל ובהשלכותיה. יוני רייני מוכיח שעיקר המסתננים אינם פליטים, אלא מהגרי עבודה, ושקיימת זיקה בין התגברות הפשיעה בארץ להגירה מאפריקה. בספר דיון על עתידה של ישראל אם התופעה לא תטופל בעתיד הנראה לעין.
הזכות על ארצנו: נאבקים בנרטיב ה'פלסטיני' – הספר עוסק בהיסטוריה של ארץ ישראל מהתקופה העות’מנית ועד קום המדינה. נדונות בו שאלות מרכזיות שעוסקות בזכותו של העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. רייני מפריך את נרטיב הנכבה הידוע גם כנרטיב "הפלסטיני" וחושף את ההכרה הרשמית של האו"ם בזכויות העם היהודי בכ"ו ביוני 1945.
שלושת הספרים הבאים הם 3 כרכים של אותו מחקר כשסדר הופעתם הוא כפי שהם רשומים להלן.
שואה, נאציזם ואסלאם קיצוני: דת וגזע של עמי האסלאם בראי הנאציזם – בספר זה מפריך רייני את הטיעון הרווח שהנאצים ראו במוסלמים באשר הם שווי מעמד ליהודים מעצם היותם שמיים. הנאצים "הוכיחו" באמצעות מחקרים פיקטיביים שהערבים בעלי דם ארי ודרשו להשתמש במונח "אנטי-יהודיות" במקום במונח "אנטישמיות". נוסף לכך סלדו היטלר ועוזריו מהדת הנוצרית ושאיפתם הייתה להחליפה בדת האסלאם.
הצד הנסתר של השואה והנאציזם: הרהורי היטלר ועוזריו על היהדות, הנצרות, האסלאם ועמי האסלאם לצד מעורבותו של המופתי הגדול – חיבור מקיף שמתאר את הזיקה בין הנאציזם לעולם המוסלמי דרך השתלשלותם של אירועים היסטוריים שמשתקפים בגישתם האידיאולוגית והפוליטית של גורמים נאציים רמי דרג: אדולף היטלר, היינריך הימלר, פרופ' וולטר גרוס, אדולף אייכמן, פריץ גרובה והמופתי חאג’ אמין אל חוסייני.
תיק סגור: תעלומת המופתי והשואה – ספר זה הוא אסופת מחקרים שעוסקים בשאלת חלקו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני בשואת העם היהודי. המחבר מנפץ בשיטתיות שלל מיתוסים שהיו לפסבדו עובדה היסטורית דרך הצגתם של מסמכי ארכיון ושל ציטוטים מיומנו של המופתי.
שני הספרים הבאים שייכים לאותו מחקר שעוסק בשורשי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אלה הם הכרכים הראשונים של ספרים נוספים שבכתובים.
איגרות מקמהון-חוסיין, הצהרת בלפור ושאלת ארץ ישראל: מיתוס ההבטחה הכפולה – רייני מפריך בספר זה את הטיעון שהבריטים הבטיחו בו זמנית את א"י ליהודים, לערבים ולצרפתים. הוא מוכיח שהערבים הבינו שארץ ישראל לא נכללת בהבטחה ושהשריף של מכה אמר במפורש שאינו מעוניין בה. הוא מראה שהצהרת בלפור הייתה במסגרת מדיניות בין לאומית שמטרתה הייתה להקים מדינה יהודית על כל א"י.
ספרי עיון מטבע הדברים לא זוכים לקהל קוראים גדול, אבל במקרה של יוני רייני חייבים לציין כי כל ספריו הם פורצי דרך. "הייתי החוקר הראשון בארץ שפרסם במחקר את תעשיית המין והפדופיליה שחמאס מפעיל ברצועה באמצעות קניית ילדות קטינות ממצרים והעברתן דרך המנהרות לצרכי זנות, נישואין למבוגרים ולשפחות מין", הוא משתף.
בזכות עבודתו היסודית ורחבת ההיקף נמצאים הספרים שלו כמעט בכל הספריות האקדמיות בארץ והם מצוטטים במחקרים אקדמיים שונים. יד ושם הזמינו שלושה מספריו שעוסקים ביחסים בין המוסלמים והנאצים בתקופת השואה, נוסף לכך משתתף רייני בפאנלים שונים בטלוויזיה והוא מעביר הרצאות בכנסים, בחוגי בית בזום.
פעיל הסברה נלהב
כשמדברים עם יוני רייני על הממצאים שהוא חושף ניכרת התרגשות גדולה בקולו. הוא לא רק ציוני נלהב, הוא חוקר, יועץ אקדמי ופעיל הסברה בכל רמ"ח איבריו ששם את המאבק על הפצת האמת על ישראל בראש מעייניו.
"החלום שלי הוא להיות קולומבוס הציוני ולחשוף את האמת על העם היהודי וזכותו על הארץ הזאת", אומר האיש שמסרב להתיישר עם מומחים שונים בעלי עמדות שמאל, מרכז או ימין.
זה מעניין, למה דווקא קולומבוס?
"כי קולומבוס לא רק גילה יבשת חדשה, אלא הוא גם תרם למדע בפרסומים שלו. אז לא היה אינטרנט, לכן הפרסומים שלו היו אבן דרך בהיסטוריה הכתובה. אני רוצה מאוד לשנות את המצב הקיים בלימודי ההיסטוריה באקדמיה ובמערכת החינוך. גם פעילי ההסברה הישראלית אינם מקצועיים כלל וכלל ואני רואה בעבודתי שליחות גם באמצעות הכשרת צעירים להפצת האמת בקמפוסים בארץ ובחו"ל ובהפצת האמת בקרב יהודים בתפוצות".
מה הדבר הכי מפתיע שגילית במחקרים שלך?
"שמגילת העצמאות שוללת את זכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל. חובה לתקן את הטעות הפטלית שנפלה במגילה בדבר כ"ט בנובמבר כי ברגע שישראל נותנת יד להעצמת מיתוס שמדלדל את נכסיה, היא מודה בעצם שאין לה זכות היסטורית על ירושלים רבתי ועל יהודה ושומרון", לכן יש להמיר את השקר בדבר כ"ט בנובמבר שבמגילה לכ"ו ביוני 1945.
מה המסר של המחקרים שלך?
"המסר שלי הוא לצעירים בעיקר: תתחילו להתעניין בעבר שלנו, תתחילו לפקפק בכל מה שאתם לומדים בבית הספר כי מוכרים לכם סיפורים לא מדויקים במקרה הטוב. אני אומר לאנשים: לכו עם האמת, אל תפחדו, אל תתייחסו לחוקרים הוותיקים כאילו הם אלוהים כי הם לא. ברגע שאני אצליח לשנות את התפיסה של הצעירים אני אוכל לגרום ליותר ויותר אנשים להיות פעילי הסברה ובעצם אני אוכל לשכפל את עצמי ולהביא עוד שחקני חיזוק לטובת המדינה שלנו, דבר שהוא חשוב מאוד כי ההסברה של הערבים היא חריפה מאוד. חשוב לי שכולנו ביחד נילחם בשקרים של הצד השני. אגב אפילו יהודים אמריקנים הופכים לאנטי ישראליים בגלל התעמולה השקרית הזאת וזה ממש נורא בעיניי".
לסיום. מה אבא שלך היה אומר על הספרים שלך?
"אני בטוח שהוא היה גאה בי. כשהוא היה על ערש דווי הוא אמר לאימא שלי שאחרי מותו אני אפרוץ קדימה ואתפתח מבחינה אקדמית וזה בדיוק מה שקרה – אחרי מותו שיניתי מסלול לגמרי".
למה הוא אמר את זה? בגלל שהיית בצל שלו?
"יכול להיות כי הרי הוא היה חוקר בעל שם. הוא אמר שכל עוד הוא חי אני אגיע אליו תמיד לשאול שאלות וזה נכון. עכשיו כשהוא לא חי אני חוקר בעצמי והופך עולמות כדי למצוא תשובות, בזכות עצמי".
אתה חושב שהוא הוריש לך צוואה לא כתובה להמשיך את הדרך שלו?
"למען האמת הוא לא אמר את זה אף פעם. זה היה יותר טריגר של סקרנות שגרם לי לחקור בעניין הזה, אבל אין ספק שאבא שלי הוא ההשראה שלי".
ומה עם אימא שלך?
" אני נעזר בה המון בשלבי העריכה של ספריי".
לטובת העם
"אני מקווה שאצליח להביא את האמת שלי לקדמת הבמה. זה ישרת אותי ברמה האישית אבל יותר חשוב מכך – זה ישרת את העם שלי וזה ישמח אותי מאוד – לשרת את העם שלי כמו שההורים שלי שירתו אותו. עכשיו זה התור שלי. אני נכנס לנעליים גדולות ואני מקווה מאוד שאני אצעד בדרך שלי שתהיה לא פחות משמעותית".
התחלת לעבוד על ספר נוסף?
"כן, שני ספרים שקשורים לסדרת ספרים חדשה. הספר התשיעי שאני עובד עליו נקרא כ"ו ביוני 1945 והוא עוסק בהכרה הרשמית של האו"ם בזכויות העם היהודי להקים מדינה יהודית על כל שטחי ארץ ישראל, היינו אשרור כל הזכויות שהוכרו מאז תקופת חבר הלאומים. כמו כן, גם מנפץ את השקר שהוזכר לעיל, כ"ט בנובמבר. הספר העשירי הוא בעצם כמו הספר פלשתינה (א"י) אך עוסק בתקופה העות'מאנית כלומר בשנים 1914-1800. אני עוסק בו, בין היתר, בשאלת הדמוגרפיה, הגירות, השפעת העליות היהודיות על היישוב הלא יהודי בארץ".