העלילה עוקבת אחר יאקיש הושפיש, גבר שכל פחדיו מרוכזים בכיעורו החיצוני, ופופצ'ה חרופצ'ה, אישה שגורלה נקשר בו בשל מראה דומה. השניים, שנועדו זה לזו בחסות שדכנים ומוסכמות, נאלצים להתמודד עם השאלה הנצחית של לוין: האם אהבה יכולה להתקיים במקום שבו הגוף דוחה את העין? המחזה חושף את האנושיות הנחבאת תחת הקליפות החיצוניות, ומציב מראה מול החברה שמקדשת את היופי והסטנדרטים הבלתי אפשריים.
הזוג המכוער מתקשה לקיים את מצוות פרו ופרו והם יוצאים למסע שנועד לפתור את הבעיה.
הבמאי יאשה קריגר הצליח להפיח חיים בלהקה המוכשרת של בית צבי, כשהוא שוזר סצינות נפלאות שנעות בקצב מדויק בין הפארסה לטרגדיה. קריגר, שגם עיצב את המוזיקה המצוינת המלווה את ההצגה, בחר בקו עיצובי שמרים את ההצגה לגבהים חדשים. יחד, עמו זוהר אלמליח אחראית על תפאורה סמלית ותלבושות נפלאות, המשרתות נאמנה את עולמו הסוריאליסטי והמוקצן של לוין.
יעלי גל בתפקיד פופצ'ה חרופצ'ה היא ללא ספק הלב הפועם של ההצגה
על הבמה ניצבת נבחרת שחקנים שפשוט תענוג לצפות בה:
שחר יוסף אזולאי מגיש הופעה מצוינת ככותרת המחזה – יאקיש הושפיש. הוא מצליח להעביר את מורכבותו של הגבר המיוסר ברגישות גדולה
יעלי גל בתפקיד פופצ'ה חרופצ'ה היא ללא ספק הלב הפועם של ההצגה. יעלי גל ניחנה בנתונים נפלאים, והיא מגישה משחק מרגש שמצליח לדחוק הצידה את האיפור התיאטרלי הכבד. היא מבליטה יופי פנימי וחיצוני שבוקע מתוך הדמות, ומעצבת כלה שאי אפשר שלא להתאהב בה. אין ספק שגל בעלת פוטנציאל מעולה בעולם התיאטרון.
עידן זילברמן מצויין בתפקיד השדכן, כשהוא מספק אתנחתות קומיות משובחות עם המשפט החוזר על היותו בעצם אופטיקאי.
שקד מובשוביץ גונבת את ההצגה בסצינה שבה היא מופיעה, בתפקידי הזונה והנסיכה, עם אנרגיה מתפרצת.
רון גלעד מרשים מאוד בדואליות שבין טרומלאז הרוזן לבין דמותו של טורקוולט הישיש והנכה.
ראויים לציון גם רגב נתן ושרה אילן הורי החתן, יובל סלובודה וסתיו גולדפדן הורי הכלה ודורון אדמוני הגיס, שכולם משחקים היטב ומשלימים את הפסיפס האנושי הססגוני.
נדב הנדלר אחראי להדרכה הקולית, דן גלזר עיצב את התאורה, דפנה מרסר-הררי אחראית להדרכת הטקסט הייחודי של לוין.
יאקיש ופופצ'ה" בבית צבי היא הפקה קולחת, אינטליגנטית ומרגשת. הבמאי יאשה קריגר והצוות הנפלא יצרו ערב תיאטרון משובח שמזכיר לנו כי בסופו של יום, מתחת לכל מסיכה ואיפור – פועם לב אנושי שמחפש רק חום ואהבה
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.