״תשלח לי שקט" זו בדיוק ההוויה היום יומית שלי. אני מחפש את השקט בין כל רעשי היום יום. מקדיש חצי יום מהבוקר עד הצהרים ליצור בסטודיו, מסוגר מהעולם. יצירה שיש בה המון תשוקה ומסע פנימי והיא זקוקה לשקט כחמצן. בסטודיו אני מוצא את השקט השפיות והאיזון".
כך מספר האמן אורי בינשטוק, שפותח השבוע, 26 באפריל, את תערוכת היחיד שלו שלח לי שקט בגלריה Global Art בתל אביב.
העבודות שבתערוכה, אותה אוצרות מיכלי אדלר וד"ר גליה דוכין אריאלי, מזמינות את הצופה להתבונן אל תוך נפשו פנימה ולמצוא יחד עם האמן את השקט ואת האיזון. "אני עובד בעיקר בצבעי שמן, פה ושם משלב עם חומר בניין שיכול להיצמד לבד כגון צלוטיט שמקנה תחושה ומרקם של קיר אבן. אחרי שנים של התנסות במגוון טכניקות וסגנונות אני מוצא שהשילוב בין הגסות שבשפכטל והעדינות של מכחול עם צבעי השמן מאפשר לי להגיע למנעד רחב יותר וביטוי מגוון יותר".
ממייסדי להקת אסטה
האמן אורי בינשטוק תמיד צייר ותמיד ניגן. היו שנים שבהן עסק בעיקר במוזיקה. אורי היה ממייסדי להקת אסטה פורצת הדרך וניגן עם הלהקה במסעות מסביב עולם. הוא ניגן בכל סוגי הגיטרות ב- ,Eight String and Electric Guitars Quarter Tone , , Bouzouki, Jumbush, Suz ויחד עם חברי הלהקה יצרו סאונד גלובלי חובק עולם כפי שלא היה לפניהם. הלהקה שיתפה פעולה עם אמנים רבים בארץ בעולם ופעלה ברציפות מ- 1989 ועד 2011. בשנות התשעים כשגר בניו יורק חזר אורי בינשטוק לצייר ביתר שאת ובילה לא מעט במפגשי רישום עירום ב Art student league ברח' 57 שבמנהטן.
באיזה גיל התחלת ליצור?
"הנטייה לצייר התחילה כבר מגיל צעיר כשאבי הביא לי שאריות עצים מהנגרייה שלו, שעליהם הייתי רושם, שורף את הרישום בזכוכית מגדלת וצובע בצבעי מים. בגיל 10 קיבלתי במתנה מדודי האהוב שזיהה בי כישרון, את ערכת צבעי השמן הראשונה שלי". בגיל 13 הפסקתי לטובת נגינה בגיטרה ויצירת מוזיקה עם להקה שהקמתי עם חברים, להקת "אסטה". לאחר קריירה רצופת הופעות בעולם ושהות של כשש שנים בניו יורק חזרתי לצייר בגיל 29 וכך המשכתי במקביל לעיסוק במוזיקה".
החיבור למוזיקה בתחילת דרכו כצייר היה מידי. לדבריו כאשר הוא שומע מוזיקה נגלים לעיניו חזיונות שתורגמו בעבר באופן מידי לציורים אבסטרקטים מופשטים. בהמשך דרכו האמנותית, הקשר המוזיקלי ציורי הפך להיות יותר מבני תוך חקירת הצבעוניות והגוונים שמתחברים לצלילים ולמרקם של המוזיקה. משם התפתח הציור למקום של המחשה.
מהם מקורות ההשראה שלך?
"מקורות ההשראה שלי הם ציירים אימפרסיוניסטים כמו פיזארו, רנואר, קונסטבל, וגם אמנים בני זמננו שיש להם זיקה לקלאסיקה כמו טרנר, אוד נרדרום, והישראלים דוד ניפו, איתמר ניומן" .
"אני רואה את האובייקט, אני ממחיש אותו על הקנווס ומכניס בו משהו פנטסטי". הפנטסטיות הזו נמצאת גם בפורטרטים וגם בנופים. מה חושבות הדמויות הניבטות לצופה מבד הקנווס? מה צופן להן העתיד? עוד רגע קט הן ילחשו לצופה את הסוד. והנופים – אילו הם נופים פנטסטיים על-זמניים שכאילו נלקחו ממחזה של שקספיר. מה מסתתר במעבה היער? האם זו דמותו של פאק מתוך המחזה חלום ליל קיץ, שמיד יטפטף את שיקוי הקסם על עיני הישנים ויגרום לשלל הדמויות שבמחזה להתאהב זה בזה?".
מהו סגנון היצירה שלך?
"את סגנון הציור שלי הייתי מגדיר כריאליסטי / הבעתי עם נגיעות פנטסטיות, כך לפחות שמעתי מכמה אנשים שעוסקים בתחום, אני לא ממש טוב בהגדרות".
"בעבר הייתי עובד מאד אסוציאטיבי ויוצר תוך כדי זרימה על הבד היום אני מתכנן יותר. אני מוצא מקור השראה באדם שמרתק אותי ובנופים שאותם אני מצלם הרבה ואז בוחר רגעים בצילום שאני מזהה שאני רוצה לצייר את זה. בעבודה על הנופים ישנה תחושה של רוגע מתמשך. בעבודה על דיוקן אני הרבה יותר דרוך ואפילו מעט נסער כאשר אני מרגיש את האדם שהולך ומתהווה מולי. ככל שאני מצליח לדייק ולהמחיש את אופיו של האדם אותו אני מנציח כך אני מתרגש יותר, מין תחושת אושר כזו".
האמנות של אורי בינשטוק חפה מהגדרות. יש כאן חיפוש אחר הפשטות בד בבד עם ההעמקה בתחושות ובמה שעולה בדמיונו של הצופה והאמן כאחד. יש כאן דיאלוג ישיר ללא מילים בין האמן ובין הצופה דרך ההתבוננות המעמיקה בנבכי הציור.
מהם הנושאים שאתה מעדיף להתמקד בהם כיום ומדוע?
"הנושאים שלי הם בדרך כלל צורניים אם זו דמות או נוף או טבע דומם, גם בתקופה שציירתי יותר בכיוון מופשט השתרבבו שם אלמנטים פיגורטיביים. יצירת הצורה של כל דבר היא כמו פיסול על הבד במגע כמעט ישיר, כך אני מרגיש וזה מרתק אותי. העושר הצורני, הצבעוני, הרומנטי והרגשי בנופים תמיד היו אתגר מרתק בשבילי, כמו גם הפקת החיוּת וההבעה בפורטרטים וגוף בתנועה. טבע, וטבע האדם".
מהן התגובות של הסובבים לך על היצירות שלך?
"לרוב אנשים מתחברים מהמקום האנושי, או כי הציור נוגע בזכות הריאליזם שבו או ברגש, ובשבילי זה שווה הכול".
עם איזה אמנית/אמן היית רוצה לשבת לקפה?
"פיזארו"
איזו יצירה שלך אתה הכי אוהב?
"הציור שבו הנצחתי את אבא שלי בהבעה האופיינית לו".
באילו גוונים וטכניקות אתה יוצר ולמה בחרת בהם?
"צבעי שמן על בד, שילוב של מכחולים ושפכטלים. אחרי שנים של התנסות במגוון טכניקות וסגנונות אני מוצא שהשילוב בין הגסות שבשפכטל והעדינות של מכחול עם צבעי השמן מאפשר לי להגיע למנעד רחב יותר וביטוי מגוון יותר".
מה אתה רוצה או יכול לומר לגבי הטכניקה שלך
"הטכניקה שלי: צבעי שמן כאשר את הרישום אני עושה כבר בצבע תוך כדי תיאור האזורים ומיקומי האובייקטים בציור".
באיזה אופן הטכניקה משרתת אותך, האם היא רק כלי או שהיא חלק מהאמירה?
"הטכניקה הזו מאפשרת לי לעבוד בשחרור ולהשאיר לי מקום לספונטניות גם אם זה כרוך לפעמים בתיקונים פה ושם. זהו בהחלט חלק מהאמירה שלי בכלל כדרך חיים, ליצור בדרכך ולא על פי מוסכמות או סטנדרטים קבועים מדי כל עוד הדרך ואולי גם התוצאה מרגשות אותך כמובן!!"
מהי האמנות, והעיסוק באמנות ויצירה בשבילך?
"האמנות בשבילי היא קודם כל חיבור לעצמי, אחר כך חיבור החוצה למי שצופה בציורים או מאזין ליצירות המוזיקאליות שלי. עוד מגיל ילדות הייתי מסוגל לבלות שעות רבות עם עצמי למרות שאני גם טיפוס די חברתי. בכל יום כמעט אני חייב ליצור משהו, אם זה בציור או במוזיקה, כך אני מרגיש מחובר לעצמי, זה נותן לי המון שקט, אושר וביטחון".
האם לדעתך אפשר להשפיע דרך אמנות?
"בהחלט אפשר להשפיע דרך אמנות, לפני הכול על הסביבה הקרובה, משפחה וחברים, אחרי זה מכרים קרובים ורחוקים שעשויים להפתיע אותך בהשפעתך עליהם גם אם בכלל לא היית מודע לכך. אם מדובר בהשפעה פוליטית? אז כאן אני קצת יותר ספקן ומייחס את מירב ההשפעה לכוחות אחרים".
מהי הגשמה מבחינתך? ומהן שאיפותיך לעתיד?
"הגשמה מבחינתי היא קודם כל להמשיך לצייר, דבר שמחייה אותי בכל יום מחדש, ועם מוזיקה ברקע. הגשמה היא גם לגעת באנשים דרך הציורים שלי ולעורר רגש, לספק את הסקרנות שלי ולהשתפר ולצמוח כל הזמן גם מבחינת הטכניקה וגם מבחינת עושר הביטוי. בעתיד אשמח להגיע ליותר קהל ולהציג במקומות מגוונים, בארץ ובחו"ל".
גלריה Global Art, רח' מרכז בעלי מלאכה 13 תל אביב
שעות הגלריה : שלישי –חמישי : 11:00-18:00
שישי-שבת: 10:30-14:30
נעילת התערוכה: 24/5