מורה נבוכים לתורת הרמב"ם

ספרו של רון מיאדובסקי "מהקיבוץ אל הרמב"ם" מציע לקורא מסע נפשי-תודעתי בהסתכלות אחרת ומקורית על פרשות השבוע. "זאת לא עוד דרשה, אלא ניסיון אינטלקטואלי לעבד את פרשות השבוע דרך עיניו של הרמב"ם גדול ההוגים היהודים"

ספרים רבים נכתבו על הגותו של הרמב"ם, אבל נדמה שהספר מהקיבוץ אל הרמב"ם: על פרשות השבוע בהשפעת הספר מורה נבוכים שכתב רון מיאדובסקי שונה בנוף. זהו ספר הגות בשפה עממית על פרשות השבוע שנכתב אחרי שנים רבות של קריאה בכתבי הרמב"ם, בעיקר במורה נבוכים. בזכות הרקע המיוחד של המחבר שגדל על ערכי הקיבוץ אותם הוא אוהב ומעריך, מתאים הספר לציבור דתי וחילוני כאחד – לתלמידי חכמים, למחנכים, להורים ולכל מחפש כנות. "הרמב"ם לימד אותי שהשאלות הן לא סימן לכפירה, אלא הן סימן לאמונה בוערת ולצמא להתפתחות", אומר מחבר הספר.

רון מיאדובסקי, אב לחמישה וסב ל-14 נכדים נולד וגדל לפני 73 שנה בקיבוץ נאות מרדכי בעמק החולה. ילדותו עוצבה בזהות עם ערכי הקיבוץ העמוקים של תרבות חילונית סוציאליסטית שדחתה במובנים רבים את הזהות הדתית או המסורתית, אך דווקא משם – מהאתוס הקיבוצי החלו הסדקים בתוכו של חיפוש אחר משמעות, אחר אמת.

רון מיאדובסקי מספר: "בשירותי הצבאי בסיני היה לי זמן רב לקרוא ספרי הגות. אולי בגלל הריחוק מחיי החברה בקיבוץ נפתחתי יותר לעולם הרוחני והתאהבתי בעיקר בהגותו של דוד. א. גורדון בספרו 'האדם והטבע'. כשהשתחררתי מהצבא מלא חזון מדמותו, הציעו לי לרכז את החווה החקלאית של הילדים, ולרכז גם את כל מערך ההדרכה והפעילות של שעות הפנאי שלהם. זה היה תפקיד מאתגר שכלל את כל העשייה החינוכית: עבודה עם מדריכים, עם ילדים ועם הורים. היה בזה משהו מאוד משמעותי", הוא מספר. "זאת הייתה הפעם הראשונה בה התנסיתי בניהול מערכת חינוכית, והתפקיד הציב בפני יום יום אתגרים בתחום חינוך הילדים. גם העבודה החקלאית הייתה חוויה נהדרת ומכוננת בעבורי". לאחר מכן עבדתי גם עם גילאי הנעורים. במסגרת תפקיד זה אהבתי מאוד לארגן ולהעביר סדנאות בנושאים שונים גם לנערים וגם להורים", הוא משתף.

לאחר השירות הצבאי עסק מספר שנים בחינוך בקיבוץ ולמד לתואר ראשון בכימיה. למרות תחושת הסיפוק שהייתה לו בקיבוץ הרגיש צורך להמשיך ולהתפתח במישור הרוחני והנפשי וללמוד תורה.

רון למד בתחילת דרכו אצל רב שלימד מסורת ייחודית ויוצאת דופן שנשענת על הרמב"ם והאר"י. השיעורים כללו גם הרבה תובנות לגבי יישום מסורת זאת בימינו ולגבי השינויים שכדאי וטוב שיעבור העולם הדתי. הוא כותב בהקדמה של ספרו: "מושג ה'חזרה בתשובה' כפי שאנשים תופסים אותו לא התאים לי. אני רואה בו מושג שמטשטש את התוכן של התעלות האדם שמשותף לכל בני האדם. לדעתי תהליך זה לא מתחיל כשאדם שם כיפה על ראשו וגם אדם שאינו דתי ואף אינו יהודי שמתאמץ להתעלות בכיוון רוחני מוסרי ונמצא בתהליך של תשובה. גם האמונה בעבורי אינה מושג של כן או לא. זהו תהליך של מציאות חיים שיש בו עליות וירידות, יש בו ברורים שכליים והבנות, הפנמות ורגשות".

מהקיבוץ אל הרמב"ם

הספר שכתב מהקיבוץ אל הרמב"ם (הוצאת ספרי ניב) עוסק בענייני דת ומדע, בהשגחה, בנבואה, בחינוך, במוסר, בחירות, במצוות, באהבת ישראל, במלחמות אחים ובנושאים אחרים. רון נוגע בספר בשאלות רגישות וכואבות כמו משברי זהות, מלחמות אחים, מערכת החינוך, הפילוגים בציבור הישראלי והכמיהה לאור רוחני-מוסרי שישיב לתורה את מקומה האוניברסלי והמרפא. לא עוד רק ספר חוקים או זהות שבטית, אלא תורה שמבקשת לאחות, לחדש ולכוון את האנושות כולה.

"אני עובר בספר על פרשות השבוע ומציע קריאה שונה – דרך עיניו של הרמב"ם", מסביר רון. "אני מדגיש את העקרונות שהוא כתב ומנסה להאיר את אירועי המקרא באור אחר, עמוק יותר, מחובר לשכל ולמוסר".

רון מדגיש שהרמב"ם גדל במשפחת תלמידי חכמים וכל עולמו הפנימי היה קשור לתורת ישראל. הוא היה גאון שבוודאי ידע את רוב התנ"ך והגמרא בעל פה ונראה שהיה במעלת רוח הקודש אם לא למעלה מזה. נוסף לכך הוא העמיק בידע המדעי של זמנו, בחכמת הפילוסופיה והיה בעל תכונות נפש נעלות. דרישתו הברורה הייתה שהקריאה אל ה' עליה להתרחק ממניפולציות ולהיות כפופה לכללי האמת.

זה ניסיון מעניין מאוד שאתה עושה. מה המטרה שלך בהוצאת הספר לאור?

"אני מקווה שהמפגש עם הרמב"ם יעורר השראה ויגרום לאנשים לחשוב, להעמיק ולחפש משמעות. זאת לא עוד דרשה על פרשות השבוע ולא סיכום של משנת הרמב"ם מנקודת מבט אקדמית. זהו ניסיון אישי, כן ואינטלקטואלי לעבד את פרשות השבוע דרך עיניו הייחודיות של הרמב"ם שהיה מגדולי הפוסקים וההוגים היהודים בכוונה להנגיש את ההבנה הזאת לציבור הרחב".

פרשות השבוע, אבל אחרת לגמרי

"אני לא נכנס לכל מילה או לכל פסוק", מבהיר רון. "אני עוסק ברעיונות הגדולים. לוקח כל פרשה ומנסה לראות מה היה אומר הרמב"ם על זה? הוא לא כתב פירוש לתורה, אבל כן כתב על פסוקים רבים מהתנ"ך בכל מיני הקשרים ואני משתמש בהם כדי להבין את הנושא המרכזי של כל פרשה".

לדברי רון מיאדובסקי רבים תופסים את הרמב"ם כ"פילוסוף יבש" או כרופא שכתב על תזונה. "אני רואה בו קודם כול אוהב אלוהים שמתאמץ להתעלות למעלת הנבואה. אדם שחיפש איך יכול האדם לחיות חיים של אמת. הוא לא היה שייך לזרם מסוים, אלא הוא פתח תפיסה שלמה על השגחה, אמונה, מוסר ודרך חיים. הרמב"ם היה מחנך בעל חזון היסטורי שכל כתיבתו נועדה לדורי דורות".

אחת התובנות הייחודיות שמופיעות בספר היא גישתו של הרמב"ם להשגחה אלוהית – גישה שלא תמיד מקובלת בחוגים הדתיים. "אצל הרמב"ם, אלוהים לא משגיח על כל אחד ואחד בכל רגע, אלא ההשגחה קשורה למודעות של האדם. כשאתה מחובר יותר לאמת יותר משגיחים עליך. זוהי אמירה מהפכנית", מסביר רון.

תן לי דוגמאות לפרשה שאתה מפרש בצורה שונה

"למשל, בפרשת 'לך לך' בהקשר לאברהם אבינו שנלחם בעבודה הזרה והיה הראשון שניסח תורה אלוהית, אני עוסק בשאלה מהי עבודה זרה? למה היא נתפסת כבעיה כל כך חמורה ביהדות? אם מישהו קופץ ורוקד לשמש, והוא מלא התלהבות דתית, מה ההבדל? אני שואל איך המנטליות של עבודה הזרה השפיעה אל חירות האדם. מה ההשלכות של האמונה הזאת על האדם עצמו? על המוסר שלו? על החברה? על התודעה?".

"בפרשת 'וישב' נזרק יוסף לבור. כולם מכירים את הסיפור, אבל האם הכוונה שם לקנאת ילדים? אני מראה איך הרמב"ם רואה את יעקב ואת בניו כאנשים במעלה גבוהה, כלומר לא ילדים, אלא אנשי רוח שהבינו שהם עומדים להפוך ממשפחה לעם והם אלה שיצטרכו להוביל ולהנהיג את המהלך הזה. זה לא כתוב במפורש, אבל זה משתמע מהלך הפרשה". רון מספר שבהיותו בקיבוץ ניהל שיחות ודיונים אין סופיים על הכרעות ערכיות ותרבותיות בחיי הקיבוץ. "האם בני יעקוב היו פחות מאתנו? כמו שבן גוריון ומנהיגים ציוניים אחרים דיברו רוב זמנם על הקמת מדינה כך דיברו האחים על הייעוד שלהם".

ומה לגבי העקדה?

"בפרשת 'וירא' בנושא העקדה אני מסביר את ההבדלים בין אברהם ליצחק. לפי הקבלה אברהם ייצג את צד החסד והחוכמה ואילו יצחק ייצג את צד הדין והחוקים. העקדה היא תהליך פנימי שעבר אברהם – תהליך בו הוא מבין שגם החוקים והמוסר המחייב הכרחיים להקמת העם. זה לא סיפור על מבחן באמונה, אלא על התפתחות רוחנית עמוקה. באופן כללי אני מדגיש בכתיבתי את ההתפתחות שעוברים אבות האומה במהלך הסיפור עליהם בתורה".

במה מחדש הספר שלך?

"בספר שלי אני מדגיש את הגישה הייחודית של הרמב"ם, ומראה כמה היא רלוונטית להיום. אצל הרמב"ם לימוד מדעים הוא חלק מעבודת האלוהים. זוהי דרך תורה מאוזנת ומציאותית שפונה גם לשכל וגם לנשמה. הרמב"ם היה חכם שמוביל אל הנבואה ולא רק פוסק הלכות".

האם יש בספר גם מאמרים כלליים?

"כן. יש מאמרים בהם אני חוקר את המחלה הישראלית של יצירת קרעים בעם ומלחמות אחים מסיפורים בתנ"ך. יש גם מאמרים שעוסקים בסוגיות כמו מהות התפילה, לימוד תורה, בעיות בסגירות הישיבות – אלה ניתוחים עמוקים שמבוססים על חכמי ישראל ולא סיסמאות".

למי מתאים הספר?

"הספר פונה אל הקוראים ששואלים שאלות – לא רק למאמינים ולא רק לחילוניים. הוא מיועד למי שמרגיש שהתשובות הרגילות לא מספקות אותו, למי שרוצה להבין באמצעות פרקי התורה ושאלות החיים איך דברי הרמב"ם שחי במאה ה-12 מתאימים לנו גם היום".

למה קראת לספרך מהקיבוץ אל הרמב"ם?

"חיפשתי שם לספר שיבטא את מה שהרגשתי בכתיבתו. באחד מביקוריי בקיבוץ טיילתי לאורך הירדן וראיתי עץ ערבה בצורת קשת שנפל והשריש בשני צדדיו. התיישבתי מולו וחשבתי לעצמי עד כמה משקף העץ את תחושותיי – אני מרגיש כמו העץ הזה, אני מרגיש שאני נטוע בשני עולמות: עולם ערכי הקיבוץ ועולם התורה על פי מנטליות הרמב"ם. זהו העץ שמצולם על הכריכה. נוסף לכך נראה לי שיש צדדים במנטליות של חלוצי הקיבוץ שהרמב"ם היה מעריך מאוד  כמו המלחמה על המוסר, היוזמה, החדשנות והאומץ. הרמב"ם אסר בחריפות רבה קבלת שכר כספי או כל הטבה גשמית על לימוד תורה, לכן למדתי כל השנים אחרי שעות העבודה ורוב שנותיי בירושלים עסקתי בגינון לפרנסת המשפחה. בשנים האחרונות אני גם יועץ זוגי, מאמן אישי ותרפיסט נפשי".

איך אתה רואה את ההגדרות של "יהודי" ו"דתי"?

"אני לא מסתובב בתחושת עליונות כלפי אף אדם, לא מחזיר בתשובה, לא מטיף. אני אוהב אנשים גם חילונים, גם ערבים, גם נוצרים. יש בי סקרנות אמיתית לאנשים. מצד שני אני משתדל לקיים מצוות מרצון פנימי ולא בכפייה. "אני גדלתי בקיבוץ – חיים חילוניים לגמרי. בעיני חלק מהאנשים אני נחשב 'חוזר בתשובה', למרות שזה היה תהליך הדרגתי מאוד של שנים גם לי וגם לאשתי. שמרתי על קשר עם המשפחה ועם החברים בקיבוץ וכשאני חוזר לשם מפרגנים לי מאוד".

מה גרם לך להתעניין ביהדות?

"תמיד היה לי עניין ביהדות כבר מילדות. גדלתי בקיבוץ נאות מרדכי בו חשבו האנשים, דיברו, שאלו שאלות. בקיבוץ הייתה דינמיקה סביב נושאים של מוסר, חגים, משמעות למרות שהקיבוץ לא היה דתי בכלל וזה השפיע עליי".

איך התחלת להתחבר לעולם הרוחני?

"התחלתי מקבוצות לא דתיות שעסקו בהתפתחות אישית וברוחניות. חיפשתי דרך שתהיה קרובה יותר למנטליות הישראלית. לא התחברתי לזרמים מזרחיים שזרים לתרבות שלי, ואז מצאתי מדרשים ומקורות יהודיים שליוו אותי – שם הרגשתי בבית. חיפשתי מדריך רוחני בדרך היהדות שיתאים לי ומצאתי את הרב שבשיעוריו השתתפתי כמה שנים".

כתיבת הספר "מהקיבוץ אל הרמב"ם" החלה לגמרי במקרה כשרון נפצע וישב בבית. "באחד החורפים כשכרתתי עצים נפלתי מהעץ ונפצעתי. שלושה חודשים הייתי בבית ובזמן הזה התחלתי לכתוב", הוא משתף. "אשתי קנתה לי מחשב ליום ההולדת, למדתי להקליד וזה היה הבסיס לספר שהוצאתי לאור. למעשה כתבתי לעצמי כל השנים – דפים, שיעורים, מחשבות לא באופן מסודר. כשהייתי בבית בשל הפציעה הכול התחבר לכדי ספר".

הוא מספר שמה שעורר אותו לכתוב על פרשות השבוע היא החשיבות שהוא רואה בלימוד ספר "מורה נבוכים" בצמוד לקריאה בתורה. "הספר "מורה נבוכים" אינו ספר פילוסופי למרות סגנונו, אלא הוא יונק מתורת ישראל ומספרות המדרש של חז”ל ומתייחס אליהם. נראה לי חשוב להדגיש את הקשר ביניהם כפי שהרמב”ם, שגדל מילדותו בתוך לימוד תורת ישראל, חי בוודאי את הקשר הזה כל כולו. הצמדת תפיסותיו של הרמב”ם לפרשות השבוע, מדגימה גם את השלכות תפיסותיו על הבנת הכתוב ועל אופי הדמויות והאירועים שמוזכרים בפרשות, וכך מחדדת את ייחוד שיטתו. נוסף לכך מצא חן בעיניי שסדר המאמרים שדנים בעקרונות היהדות העברית יהיה על פי סדר הופעתם בתורה, אפילו אם יש קצת חזרה על דברים שנכתבו".

למי אתה ממליץ לקרוא את הספר?

"לכל מי ששואל שאלות – דתיים, חילונים ומסורתיים. אנשים שמתעניינים במוסר, בהגות, בפרשות השבוע ובעיקר לאלה שלא רוצים להסתפק בתשובות שטחיות. זה לא ספר 'חזרה בתשובה', אלא ספר שמחבר את התורה לחיים".

אילו תגובות קיבלת על הספר?

"קיבלתי תגובות טובות מאוד. בעיקר ממי שקראו ואמרו שהכתוב בספר מספק מבט אחר, עמוק, מאיר עיניים. את המהדורה הראשונית של הספר לא שיווקתי, עכשיו אני מנסה יותר להנגיש אותו".

מה אתה מקווה שיקרה כתוצאה מקריאת הספר?

"אני מקווה שכל מי שיקרא את הספר ישאל שאלות. גם אם הספר יגיע רק לעשרה אנשים דייני. אין לי עניין כלכלי, כל ההכנסות לצדקה. מבחינתי זוהי שליחות".

הספר "מהקיבוץ אל הרמב"ם" זמין גם בחנויות הספרים המקוונות