אם כמעט העיפו אתכם מבית ספר בגלל שלא זיהו את הפוטנציאל שלכם ופירשו את הדיסלקציה שלכם כעצלות או כהפרעה נפשית – אתם לא לבד. יש לא מעט אנשים שלקח להם הרבה זמן לגלות בעצמם את מה שהמורים פספסו, חלקם אפילו עשו מהדרך הזאת קריירה כמו אור ברנט שלו – חלוץ בתחום הגיימיפיקיישן וממציא שיטת המשחקולוגיה שהשיק את ספרו הראשון במהדורה שנייה.
בספר משחקים עושים את העבודה: חוכמת המשחקולוגיה תמצאו סיפורים, תובנות על החיים, מודלים ומחקרים שיהפכו את המשחקולוגיה לכלי רב עוצמה, נגיש ופשוט מאוד להבנה וליישום. אור ברנט שלו, בן 49, אב לתאומים, מציג בספר פן ספרותי חדש שמשלב בין ספרות עיון מקצועית, ספר פסיכולוגיה, ספר עבודה, כלי ניהול וספר פילוסופיה על החיים כמשחק והמשחק כדרך חיים.
אור עוסק בספרו בנושאים של התפתחות, יצירתיות והתמודדות מנקודת מבט אישית ומקצועית. בשונה מספרי עיון מקצועיים, זהו ספר יותר יצירתי, יותר חושפני ויותר אינטימי בו סיפורים מהחיים ומארגונים שבחרו לשחק בעבודה. ניכר כי כל אחד מאיתנו יוכל למצוא עניין בסיפורים ובתובנות שמוצעים בספר לחיינו.
כיום אתה בעל מקצוע מוערך ונחשב למרצה מבוקש, אבל כשהיית ילד כמעט העיפו אותך מבית הספר – המורים לגמרי פספסו אותך.
"אפשר לומר, בכיתה ו' כמעט העיפו אותי מבית הספר כי אתגרתי את המורים ואת המערכת ואפילו כיוונו אותי לבית ספר לילדים בעלי מוגבלויות שנקרא אז בשפה ה"מקצועית": 'בית ספר לילדים מפגרים'. אני זוכר עד היום את השלט בכניסה לבית הספר עליו היה כתוב באותיות גדולות ומאירות עיניים: ברוכים הבאים, בית ספר לילדים מפגרים!".
מה גרם לזה?
"לא עשיתי שיעורים, הייתי היפראקטיבי, לא מרוכז, דיסלקט, בעל שגיאות כתיב. קראו לי עצלן וטיפש. הישיבה בכיתה הייתה עינוי בשבילי ולימוד פסיבי מדפי עבודה ומספרים היה בלתי אפשרי כמעט. רק כשההורים שלי פנו לאבחון שאז קראו לו 'דבר חדש שהגיע מאמריקה', גילינו את כל התמונה: קשב וריכוז, דיסלקציה, בעיות במיקוד הראייה, רגישות בשמיעה ונושאים נוספים . משם התחיל המפנה".
איך הגיבו ההורים שלך?
"למזלי אימצו ההורים שלי גישה חיובית. אמרו לי תמיד שאני חכם ויצירתי ושאוכל להצליח גם בלי תעודות – זה היה המפתח הראשון. השני היה הטיפול – ההורים שלי לקחו אותי לאחד המטפלים הראשונים בישראל בתחום קשיי הלמידה לפסיכולוג מוטק'ה פומרנץ ז"ל. שיטת הטיפול שלו הייתה לגמרי במשחק, אליו התחברתי כי אהבתי תמיד לשחק. המשחקים של מוטק'ה אפשרו לי להתמודד עם האתגרים שניצבו בפניי בדרך שונה לגמרי – לפתע דברים שלא הצלחתי להבין, ללמוד או להטמיע הפכו לברורים. יכולתי ליהנות ממשחקים מגוונים ולשנות הרגלים בלי איומי המורות וגערותיהן שממילא לא הועילו".
למרות שהטיפול בהחלט עזר לו לצאת מתסביך הנחיתות נדרשו לו עדיין לעבור שלבים בחיים ומחירים שעליו היה לשלם. "לא השלמתי את תעודת הבגרות, לא עשיתי בגרות בספרות, לא קראתי עד אחרי הצבא, כתבתי עם שגיאות כתיב עד גיל 30 כמעט ובסוף יצאתי סופר", הוא אומר בגאווה. "בשבילי זה להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, לנסות להגשים חלומות ולא פחות חשוב ליהנות מהדרך גם אם היא ארוכה ומלאת כישלונות לצד ההצלחות. זה בסך הכול עוד שלב במשחק שצריך לעבור – אם לא ננסה לא נצליח. תכל'ס, לא הצלחתי למצוא לעצמי מקצוע שישאיר אותי יצירתי לאורך שנים ויאפשר לי להמציא את עצמי כל יום מחדש, אז המצאתי לעצמי מקצוע חדש שיענה בדיוק לדרישות".
אור החל את דרכו המקצועית כקוסם-ליצן שמופיע בימי הולדת "אבל הבנתי שמה שמעניין אותי הוא העולם העסקי ועבודה עם מנהלים ועם אנשים רציניים, האתגר המנטלי דיבר אליי. הרגשתי שבא לי לאתגר את עצמי, להיכנס לעולמות תוכן יותר מורכבים ולהפוך למידה של תכנים מורכבים לעניין פשוט ומהנה. בהתחלה הופעתי במסיבות רווקות ובימי הולדת למבוגרים, עם הזמן הופעתי בימי גיבוש בארגונים והנחתי הדרכות מקצועיות. בשלב הבא הרכבתי משחקים שמלמדים מיומנויות וכלי ניהול לצד הובלת תהליכי שינוי בארגונים הכי גדולים. המאמץ היה שווה למרות שלקח זמן רב לעשות את המעבר ולהרגיל את מנהלי הארגונים לרעיון שאפשר ורצוי לשחק בעבודה ושמשחקים הם עסק רציני מאוד. התוצאות דיברו בעד עצמן והבשורה עברה מפה לאוזן ומארגון לארגון עד שמצאתי את עצמי עובד עם מאות ארגונים ואני מנחה עשרות אלפי מנהלים ועובדים בכל שנה. היום אני עובד עם ראשי המשק, דירקטורים והנהלות בכירות ועוסק בתכנים הכי מעניינים, מאתגרים ורציניים שיש".
אור ברנט שלו הוא יזם שבתחילת שנות ה‑2000 ייסד את חברת "משחק החיים" שהובילה את בשורת המשחק בארגונים בישראל. באותן שנים המציא את שיטת המשחקולוגיה – שילוב של גיימיפיקיישן ופסיכולוגיה חיובית ככלי יצירתי להשגת תוצאות ולהטמעת תהליכי עבודה ולמידה. מאז פיתח והטמיע את שיטתו במאות ארגונים והוא נחשב לאבי שיטת המשחקולוגיה וכחלוץ בתחום. בשנת 2014 הוא הטמיע את "משחק החיים" בקבוצת הייעוץ "אנטרופי", ובשנת 2023 השיק את חברת Gameology"" שמטרתה להכשיר דור חדש של "משחקולוגים" ולהעביר את השיטה הלאה לעוד ועוד משחקולוגים שיהפכו את העולם ליותר מהנה בזכות המשחקים. כיום לומדים את המקצוע שהמציא באקדמיות, בארגונים ובפלטפורמות שונות ביניהן ספרו החדש 'משחקים עושים את העבודה' – קורס דיגיטלי ותוכניות הסמכה ללימודי תעודה שהוא מנחה בעצמו ולא מוותר על המפגש פנים אל פנים עם הדור החדש של המשחקולוגים.
נוסף לכך הוא מרצה באקדמיות שונות, בארגונים מובילים, מלווה הנהלות בכירות. ברנט שלו הוא גם חבר בפורום חוקרים של הפסיכולוגיה החיובית בישראל, פעיל בעמותת קווים ומחשבות שמובילה את העיסוק בהפרעות קשב (ADHD) ובעמותות וארגונים חברתיים נוספים, הוא פשוט לא נח לרגע וחי חיים היפראקטיביים במלוא מובן המילה.
מתי התחלת לכתוב את הספר?
"הרעיון התחיל בערך ב-2014 אחרי שכבר הייתה לי שיטה סדורה, אבל רק אחרי שנים של עבודה עם ארגונים ולקוחות הרגשתי שיש לי מספיק סיפורים והוכחות כדי לכתוב ספר אמיתי בו שיטה, נוסחאות, ודוגמאות מהשטח. כל עוד היה הספר בגדר רעיון טוב ככל שיהיה הרגשתי שזה עוד לא הזמן, שחובת ההוכחה היא עליי ושנדרש זמן בישול ארוך כדי שיצא משהו איכותי ומבוסס על תוצאות אמיתיות ועל סיפורים אמיתיים מהשטח, מה שנקרא: ספר שמבוסס על סיפור אמיתי".
איך בנוי הספר?
"יש בו שלושה חלקים עיקריים: בחלק הראשון פירוק של מה זה משחק ואיך הוא בנוי שכולל את מודל משולש האתגר שהמצאתי והוא בסיס איתן לכל משחק ולחיים בכלל. בחלקו השני אני מפרט את שמונת עקרונות ה'מישחוק התוצאתי' שיכולים לסייע לכל אחד ואחת מאיתנו להוסיף עניין, מוטיבציה, הנאה ומשמעות בדרך להשגת התוצאות ובפיתוח משחקים שעושים את העבודה. החלק האחרון הוא השיטה עצמה: איך להמציא משחקים בעלי תוצאות שמובילים למטרות בחיים ובעסקים. בחלק זה נחשף הקורא לשיטת ארבעת השלבים להמצאת משחקים, למודלים, לתרשימי זרימה, לדפי עבודה והכי חשוב לארבעת נוסחאות החשיבה שהופכות את תהליך היצירה לקל ופשוט, כך שכל אחד יכול להמציא משחקים שעושים את העבודה".
תוכל לתת דוגמה למשחק כזה?
"כן. אחד הבולטים הוא 'יצאת נקי' – משחק שיצרנו להפחתת זיהומים בבתי חולים. במשחק שיצרנו גויסו מטופלים ומבקרים כ'סוכנים סמויים' שצפו על אנשי הצוות. אם מישהו חיטא ידיים כראוי או פעל למניעת זיהומים, הוא קיבל בהפתעה מדבקה מהסוכנים הסמויים, תעודה וניקוד והשתתף בתחרות נושאת פרסים. זה היה חלק ממשחק ארגוני וקמפיין ארגוני שגרם להפחתה דרמטית בזיהומים והציל חיים של אנשים רבים – הכל מדיד ומוכח. משחק נוסף היה במחלקה האונקולוגית של ילדים ב'שניידר', שם יצרנו משחק שעזר לילדים להתמודד ולהביע את הרגשות שלהם באמצעות הדמות 'רובובוס' שהיה מוצלח בכל, אך לא ידע כיצד להרגיש או להביע רגש. המשחק נבנה על בסיס מחקרה של ד"ר עירית אטיאס שוורץ שהייתה אז מנהלת הסיעוד במחלקה האונקולוגית ב'שניידר' ובשיתוף פעולה עם פרופסור תמי רונן, לשעבר דיקנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. המשחק זכה להצלחה גדולה ובעזרת תרומות הצלחנו להפיץ אותו לכל המחלקות אונקולוגיות לילדים בישראל, הוא זכה בפרסים על השפעתו, אבל הפרס הכי חשוב היה לראות ולשמוע את הילדים ובני משפחותיהם מספרים על הערך שהמשחק נתן להם ועד כמה הוא הצליח לעזור להם להתמודד עם המחלה על אתגריה".
"כשאני רואה איך משחקים יכולים לשנות חיים, להציל חיים ולעשות טוב לכל כך הרבה אנשים, אני מבין שזכיתי לעסוק במקצוע הכי טוב, הכי יצירתי והכי משפיע שאני יכול לאחל לעצמי. זה משהו שנותן לך סיבה טובה לקום כל בוקר מחדש ולעשות את מה שאני יודע לעשות".
אור יוצא נגד משפטים שמנחים מעסיקים בעבודה כמו "לא באנו לשחק כאן. באנו לעבוד". לתפישתו, בבסיסו של המשפט הזה נמצאת תפישת עולם מקובעת לפיה עבודה היא ההיפך ממשחק.
"רבים מאיתנו ממתגים משחק כחוסר רצינות, כפשטנות או אפילו כילדותיות", הוא אומר. "זה לא חייב להיות ככה. עבודה יכולה להיות מהנה בלי שהרמה שלה תיפגע, להיפך משחק יכול רק לשפר את הביצועים של העובד. לפי אחת ההגדרות המקובלות משחק הוא 'פעולה שנעשית לשם הנאה ושעשוע אגב למידה ופיתוח מיומנויות'. מכאן אפשר ללמוד שמי שחוסם את האפשרות לגישת משחקים בעבודתו עובד בסבל או אפילו בדיכאון, ובמקום להתפתח, ללמוד ולגדול, הוא עושה רק את המוטל עליו ולא מעבר לכך. לעומת זאת מי שמבצע פעולות לשם הנאה ובתוך כדי כך לומד ומתפתח הוא הופך את חייו למשחק ואת המשחק לדרך חיים".
לדבריו, אפשר ללמוד את חשיבות המשחק מהתבוננות מושכלת בילדים. "כשמביטים בילדים בשעת משחק מגלים שהם שקועים לחלוטין בחוויה וכי לצד ההנאה והכיף, החוויה חשובה ומשמעותית להם", הוא אומר. "כך, גם בחיים הבוגרים, אפשר לשלב משחק משמעותי בכל רגע, בכל פעולה ובכל מטלה, לא רק בזמן ובמקום מסוימים".
אתה יכול להרחיב בבקשה בעניין?
"משחקולוגיה היא עולם בפני עצמו. זה לא רק משחק, אלא זהו מרחב שכולל גם את תורת המשחוק או כפי שאני מכנה אותו: 'המשחוק התוצאתי'. המשחק מתחיל בהגדרת המטרה שאנו רוצים להשיג וממשיך במציאת הדרך המהנה, שיש בה חוויה או משחק שבעקבותיה נשיג את המטרה או התוצאה שהגדרנו. תורת המשחקולוגיה מלמדת אותנו כיצד להשתמש בכלים ובעקרונות מעולם המשחק כדי ליהנות יותר מהדרך להשגת התוצאות והוא מיועד לאנשים פרטיים או לתאגיד גדול. המשחק הוא מהנה, אבל הוא גם דורש עבודה ולעתים עבודה רבה חוזרת ונשנית. זהו תהליך שמאפשר לנושאים שקשה לאנשים להתגייס לעשותם למהנים יותר ולהניע רצון ומוטיבציה פנימיים לשתף פעולה ולהצטרף למהלכים של שינוי הרגלים, שינוי התנהגות ושינוי תפישות".
מהיכן מתחילים?
"'משחוק תוצאתי' מתחיל בהגדרת יעד, כגון להגדיל את מידת הבטיחות במקום העבודה או את מידת הפריון של העובדים, לשפר את השירות או לרדת במשקל, להיות הורה יותר טוב וכן הלאה. קיים מדד ברור אליו אנו מבקשים להגיע ואז משלבים משחקולוגיה: החלת עקרונות המשחק על הדרך להשגת התוצאה – כשהכוונה למשתתף או משתתפת יחידים או לעשרות אלפי משתתפים. אנו מאמצים עקרונות מעולם המשחק לתהליך שאינו משחק". למעשה זוהי נקודת מבט קצת אחרת על החיים ועל העבודה או פילוסופיית החיים את תרצו.
איך משפיעה השיטה על החיים שלך?
"השיטה חיה איתי ביום-יום עם הילדים ובעבודה – הכול משחק: מצחצחים שיניים לפי קצב, מתמודדים עם פחדים באמצעות סיפורים, משחקים בממ"ד בזמן אזעקות ורואים בחיים עצמם משחק עם כללים, מגבלות ואתגרים. המקצוע הזה שומר עליי מעצמי – כאדם בעל הפרעות קשב, חרדות והרבה משברים וקשיים הייתי חייב למצוא דרך יותר ליהנות מהחיים וממה שיש להם להציע. התמודדתי עם המון אתגרים בחיים: יציאה מהארון, חרם, התקפי חרדה, קשיים בלימודים, משקל עודף, אסטמה, חוסר יכולת להתמיד בשוק העבודה, דימוי עצמי נמוך, פחדים, תסמונת המתחזה, הקושי להקים משפחה חדשה ואחרים. העיסוק היום-יומי בגישת המשחקולוגיה והפסיכולוגיה החיובית שומר עליי ומאפשר לי להיות הרבה יותר מאושר והרבה פחות חרד. למעשה המצאתי לעצמי מקצוע שיעזור לי לטפל בעצמי בדרכים שעזרות לי ועושות לי טוב כל יום מחדש".
לאורך השנים הכשיר אור משחקולוגים שהפכו את המקצוע החדש לקריירה של ממש. "עד היום העברתי יותר מ-40 מחזורי הכשרה בהם לקחו חלק מאות משחקולוגים חדשים שנכנסו לעולם ה'משחוק התוצאתי' בדרכים שונות: חלקם מלמדים את התחום באקדמיה, חלקם בנו עסקים, אחרים פיתחו משחקים שנמכרו לקהלי יעד שונים ויש כאלה שעושים שימוש בכלי המשחק בתהליכי טיפול פרטני וקבוצתי. כולם סיגלו לעצמם גישה חדשה לחיים שמאפשרת להם ליהנות לא רק מהעבודה, אלא גם מההורות, מזוגיות ומהחיים בכלל". מייד אחרי החגים בחודש אוקטובר מתוכנן להיפתח מחזור נוסף של תוכנית הסמכת משחקולוגים בהנחייתי ובשיתוף פעולה חדש וייחודי עם הגב' דניאל פקטור, מנכ"לית חברת קשר פקטור שעוסקת באדריכלות חוויות ובהפקת אירועים וכנסים לארגונים. השילוב הזה נותן למשתתפים ערך נוסף וחדש בתחום המשחקולוגיה ויצירת חוויות בעלות משמעות גם בכנסים והפקות גדולות".
נשמע שהכשרת את המתחרים הפוטנציאליים שלך. האם היה זה מהלך חכם?
"זאת שאלה טובה. לא פעם שואלים אותי למה אני מכשיר אנשים שיהיו מתחרים שלי. אני בטוח שיש מקום לכולם ולאף אחד לא יחסר, הצורך במשחקולוגים רק הולך וגובר וככל שיהיו יותר משחקולוגים כך יהיה יותר ביקוש לתחום ולמקצוע. ככל שיותר אנשים יכירו את השיטה ויתחברו אליה כך יהיה לנו עולם יותר טוב, בעל יותר משחקים ויותר עבודה לכולנו. אני לא דואג לפרנסה שלי, ההנאה מהדרך מביאה איתה תוצאות וזה חשוב לי הרבה יותר".
בחודשים האחרונים הופך אור לאושיית רשת בעל יותר ממיליון צפיות במצטבר. נתון מרשים במיוחד לנוכח העובדה שעד לפני מספר חודשים הוא לא היה פעיל ברשתות החברתיות.
"המיקוד שלי היה בעבודה עם ארגונים ובפרסום, הרצון להיות מוכר פחות דיבר אליי ולא היה לי צורך בכך", הוא אומר. "לאחרונה עם יציאת הספר לאור ועם הרצון להעביר את המשחקולוגיה גם לציבור הרחב הבנתי שאם אני רוצה להפיץ את השיטה לא רק לארגונים אני חייב להיכנס לרשתות החברתיות. בהתחלה זה היה עונש בשבילי כי לא הבנתי איך בכלל לגשת לרשתות החברתיות ושילמתי המון כסף לכל מיני מומחי שיווק ופרסום שציפו ממני ליצור תוכן ולעשות את העבודה. הבנתי שהכול תלוי בי ולא באף אחד אחר, אז הפכתי את האתגר הזה מעונש למשחק בעל מספר חוקים פשוטים שהוביל ליופי של תוצאות. כיום אני מגיע לקהלים רחבים וזוכה לכמעט מיליון צפיות בכל חודש בסרטונים שאני עושה – בלי תקציבי פרסום ובלי להשקיע בקמפיינים ממומנים, אלא פשוט לשחק וליהנות מהדרך – זה מה שעושה את העבודה. אני מקבל הרבה תגובות מפרגנות והמון לקוחות מארגונים פונים אליי ומחדשים קשר בעקבות הסרטונים. אין ספק שזה השיווק המושלם לי ולחברה שלי".
למי מיועד הספר?
"הספר משחקים עושים את העבודה: חוכמת המשחקולוגיה מיועד לכל מי שרוצה להגיע לתוצאות יוצאות דופן בדרכים יוצאות דופן ולא פחות חשוב – ליהנות מהדרך להצלחה. מנהלים, מרצים, יזמים וגם אנשים פרטיים יוכלו למצוא בספר הרבה מאוד טיפים וכלים שיעזרו להם לשנות את החיים שלהם לטובה ולהשיג את התוצאות להן הם מייחלים".
האם אפשר להפיק תועלת מהספר רק מקריאתו או שצריך הסברים נוספים?
"הספר בנוי כך שאפשר להשתמש בו וללמוד ממנו. כתבתי אותו לאחר שהעברתי הרצאות בנושא ורק לאחר שהבנתי שהשיטה שלי אכן עובדת. לאחר כתיבתו נתתי לאנשים לקרוא אותו והתגובות היו נלהבות". המהדורה הראשונה נמכרה במהירות באמצעות קמפיין קטן שעשיתי ברשתות החברתיות והביקוש היה מפתיע לחיוב. אין לי ספק שהכתוב בספר מדבר בעד עצמו וכבר סיפרו לי שהוא כבר הפך לחלק מספרות החובה במספר קורסים אקדמיים, וזה בהחלט מחמיא במיוחד למי שלא למד באקדמיות האלה בעצמו".
אי אפשר לסיים את השיחה המרתקת הזאת בלי לאמת משהו ששמעתי עליך ונשמע לי מוזר במיוחד – שמעתי שרקדת בלוויה של חברה שלך, האם זה נכון?
"כן. לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי רוקד בלוויה של תלמידה שלי שהפכה לחברה ולשותפה לדרך בשם טל מזור ז"ל. רקדתי לפי בקשתה כחלק מאירועי משחק נוספים שהיו בלוויה שלה ובשבעה. טל הפכה את המשחקולוגיה למקצוע ולדרך חיים וגם לדרך התמודדות עם מחלת הסרטן ואפילו עם המוות. לאחר מותה היא הורישה לי משימה – לשחק ולהדביק אנשים נוספים בחיידק המשחקולוגיה. הספקנו להקליט קורס דיגיטלי יחדיו שנקרא: 'די לשעמום!' שהפך להיות הפרויקט האחרון שהיא הספיקה לעשות. הקורס מורכב מ-21 שיעורים מוקלטים של טל ושלי שמטרתם להכשיר כל מי שמלמד משהו איך ללמד בכיף ודרך משחקים". טל השאירה אחריה הרבה משחקים שהיא יצרה והמון אנשים שנכנסו לעולם המשחקולוגיה בזכותה, אני מרגיש שאני חייב לה הרבה, לכן הקדשתי את המהדורה החדשה של הספר לזכרה ולמורשתה שמלווה אותי ורבים אחרים כל יום".
גם אימא שלך התמודדה עם המחלה. האם היא עשתה זאת כמו טל?
"היא עשתה זאת כמו גדולה ולמדתי ממנה המון. בתוך כדי ההתמודדות היא סיפרה לי שהיא מעסיקה את המוח במקום לדאוג – היא מאתגרת אותו במשחקים, זה שיעור חשוב לחיים. משחקים מחזקים את החוסן ומאפשרים לנו להיות בזרימה, שעשוע, כאן ועכשיו, מיינדפולנס. כשהמוח משחק אין לו זמן לדאוג או להיות חרד, זאת שיטה נהדרת לאימון המוח ולפיתוח החוסן. בכל פעם שהייתה מתגנבת מחשבה טורדנית או דאגה למוחה של אימי, היא לקחה לידה תשבץ, סודוקו וכל מיני משחקים שגרמו למוח שלה להיות עסוק במשחק במקום בדאגות. גם היום שנים אחרי המחלה ממשיכה אימא שלי לשחק בכל יום והיא ואבא שלי הולכים לחוגים ולפעילויות אפילו יותר מהילדים שלי. המשחק הוא כלי שהשתמשתי בו גם אחרי השבעה באוקטובר ובתקופות משבר שלא חסרו לאחרונה לאף אחד מאיתנו. גם חטופים שחזרו משבי החמאס מספרים כיצד משחקים שונים עזרו להם לשמור על השפיות גם ברגעים הקשים ביותר. בספר שנכתב אחרי השבעה באוקטובר יש פרק שלם שעוסק במשחקים ככלי להתמודדות עם מצבי טראומה ומשבר. כל אחד יכול להיעזר במשחקים גם בימים קשים ומאתגרים במיוחד".
לסיום, בהמשך לדרך המרשימה שעברת והקשר המיוחד שלך עם ההורים, מה המסר שלך להורים לילדים בעלי הפרעות קשב?
"המסר פשוט מאוד: להכיר בקושי, לאהוב את הילד, לתת לו כלים ליהנות מהדרך, להפוך את שגרת החיים למשחק ובעיקר ללמד אותו להיות 'זיקית' – אדם שמסוגל להשתנות, להתאים את עצמו למציאות משתנה ולמצוא דרכים חדשות ויצירתיות לפרוץ ולהביא את עצמו לידי ביטוי". המשחק הוא הדרך הטובה ביותר לפתח את המוח, לצמוח ולסגל לעצמנו מיומנויות חדשות, ולכן הכי חשוב ללמד אותם לשחק וליהנות מהדרך. התוצאות כבר יגיעו כתוצאה מכך. אני מאמין שהמיקוד בציונים, בהישגים ולחץ ההורים עלולים להיות מכשול בדרך של הילדים האלה להצליח באמת".
מה הטיפ שלך לחיים טובים ומאושרים?
"בשנים האחרונות אני לומד לאזן בין החיים לעבודה. לפני כשנה החלטתי לצאת למעין פנסיה מוקדמת ולעבוד רק ארבעה ימים בשבוע. את היום החמישי אני מקדיש לתחביב שלי – הים. בעקבות משבר הקורונה נחשפתי לשיט – עשיתי קורס סקיפרים עליו חלמתי שנים רבות לפני. לאחר הקורס החלטתי להמשיך לקורס משיט בינלאומי ולהוציא רישיון משיט בשכר שיאפשר לי להדריך ולהכשיר סקיפרים. אני מאמין שכשרוצים להיות מקצוענים אמיתיים כדאי ללמד אחרים את הדברים שאתה רוצה ללמוד בעצמך. מי שמלמד לומד הכי הרבה, בדיוק כך המצאתי את מקצוע המשחקולוג בתוך כדי כך שלימדתי אחרים איך להיות משחקולוגים בעצמם".