בגיל 81 המשוררת פרופ' אדית קובנסקי משיקה את ביסטרו 77 ספרה ה-37 שמסכם את אחד הפרקים המשמעותיים בחייה בדרך פיוטית ומלאת קסם שתגרום לכם לחבק את האנשים שקרובים אליכם ולהתגעגע אל אלה שכבר אינם. אדית הקריאה משיריה, סיפרה על כתיבתה ועל ספרה החדש (הוצאת אוריון) שבאמצעות השירים הנמצאים בו היא נעה בין מציאות לחלום, בין עבר להווה ובין כאב עמוק לרגעים של יופי והשלמה עם האובדן הכפול שחוותה. בתוך חמש שנים איבדה את בעלה ואת בתה, אבל למרות הגעגוע העצום היא לא נותרה מרירה, להיפך היא מחבקת את החיים בעוצמה מעוררת השראה. "החיים חזקים מהמוות", היא אומרת.
ביסטרו 77 הוא ספר שירים אינטימי, מרגש ונוגע, המשרטט תודעה נודדת במרחב של חיפוש קיומי אחר שייכות, זהות וסימנים לקיום בתוך עולם מתעתע בין זיכרון להווה, בין אהבה לבדידות ובין קול לשתיקה. השירים נוגעים ברגעי חסד, כאב חשוף, בתשוקה ובאובדן, ומעמידים דוברת רגישה המודדת את הזמן, הגוף והשפה עצמה. שירי הספר מגוונים ועוסקים בין היתר על חזונה של הכותבת לנצח את הרוע, את הכיעור, את העצב ואת הדיסוננטיות האנושית. לצד תחושת הבדידות מופיעה גם אהבה גדולה למילים ולשירה. השירים עוסקים פעמים רבות בניסיון "לתפוס" זיכרון לפני שיתפוגג או לתת קול למה שכבר אי אפשר לומר במציאות. המוזיקה של השפה נוכחת מאוד בספר – יש חזרות, יש מקצבים ויש דימויים שחוזרים כמו גלים. הקוראים לא רק קוראים את השירים, אלא כמעט שומעים אותם. יש בשירים רצון להמשיך לשיר גם מול העייפות והאכזבה. הדוברת אינה מוותרת על האפשרויות הקיומיות האינסופיות אפילו כשהיא מדברת על חושך, על בדידות או על זיכרונות מתפוררים.
המלצתי על הנוסע – מסעו של אירו קונטי שכתב עו"ד אריאל פרויליך (הוצאת ספרי ניב), ספר פנטזיה מרתק הלוקח למסע קיומי ביקום ובזמן.