ענבל דיין, שהתארחה הבוקר באולפן, מספרת על ספרה המטלטל המדינה לא בסבבה: הצלת חיים תחת אש בשבעה באוקטובר (הוצאת ספרי ניב) בו היא מציגה את הצד של המצילים – האנשים שנכנסו אל זירות האש כדי להציל חיים. הם פגשו מקרוב את המחיר האנושי של אותה היממה ונאלצו להתמודד עם מראות ועם החלטות שאדם לא אמור לפגוש במהלך חייו. ענבל מספרת על מה שעברו אנשי רפואת החירום שפעלו בשבעה באוקטובר ועל הדרך בה ליוו האירועים גם אותה: "חשוב לי שהקורא יכיר את החיים שהיו לנו לפני שהכול השתנה. לרבים מאיתנו השבעה באוקטובר לא באמת הסתיים."
בספר משולבים עשרות סיפורים ששזורים זה בזה: שיחות טלפון אחרונות של פצועים, מאבקי החייאה תחת אש, חילוץ נפגעים מזירות לחימה, טיפול בילדים ובמשפחות ברגעי האסון, פינוי במסוקים ומפגשים אנושיים בלתי נשכחים שנולדו בתוך האימה. לצד האירועים המבצעיים עוסק הספר גם במה שקורה לאנשים שמנסים להציל חיים: בהומור השחור שמאפשר להמשיך, בחברויות שנולדות בין משמרות, באהבות, באובדן, בפוסט טראומה ובניסיון לשמור על אנושיות גם כשמתפרקת המציאות. זהו סיפור על אנשים רגילים שנדרשו לקבל החלטות בלתי רגילות ברגעים שנחרטו בזיכרון הלאומי של כולנו.
המלצתי על כמה ספרים חדשים: הטעם שנשאר שכתבה דריה לאוול, על קולינריה, רומן מרגש על געגועים ועל הרגעים ששווה לחיות למענם (הוצאת כתר),
על זעם מתוק, מותחן פסיכולוגי מלא תהפוכות שכתבה סאש בישוף (הוצאת כתר)
ועל בפנוכו, שכתבה חני שאטן, ספר הדרכה ואימון חדשני, מדריך מעשי המזמין הורים וילדים למסע רגשי משותף – שבו כולם גדלים (הוצאת ספרי ניב)