שלמה עמנואל, צייר, פסל, סופר ומשורר תושב תל אביב, הוא התגלמות איש הרנסנס המודרני. מצד אחד הוא אמן רגיש, רומנטי ויצירתי, אוהב אדם ואוהב הארץ, הנוגע בכמה תחומי אמנות בו זמנית. מאידך, מדובר ביזם הייטק, מהנדס מכונות בהשכלתו, מג"ד במילואים ואיש עסקים חריף שניהל מפעלים וחברות בארץ ובחו"ל.
ביום שלישי 24/11 תפתח תערוכת היחיד שלו חוד המשקפת באוצרותה של איריס אלחנני במקביל להשקת ספרו השני בפרוזה "חוד המשקפת" (הוצאת ניב), המצטרף לשני ספרי שירה וספר פרוזה קודם שפרסם.
אחרי שנים של ניהול מפעלים בארץ ובחו"ל, שירות מילואים פעיל ויזמות, מה מסמל עבורך העיסוק באמנות?
"האמנות היא המקום שבו איני צריך להוכיח דבר. זהו מרחב שמרחיב את הסקרנות ואת החופש, ובעיניי זו גם דרך נפלאה להמשיך ולהתפתח גם בגיל מבוגר יותר."
מהנדס של ספונטניות
אף שעמנואל הוא אוטודידקט השובר מוסכמות אמנותיות וחברתיות כאחד, ביצירותיו ניכרת יכולת אנליטית יוצאת דופן. ציוריו זוויתיים, פסליו נושאים ניחוח קוביסטי, ועבודותיו מורכבות ומאופיינות ברישומיות מעט מדעית. עם זאת, באורח פלא, הן מצליחות להיות אווריריות, זורמות וחסרות מאמץ למראה. הן בספריו והן באמנותו קיימת היכולת להעניק למתבונן תחושה שהכל מתוכנן ומאורגן, אף שאופיו של היוצר מתאפיין בספונטניות מוחלטת.
איך נראית טכניקת היצירה שלך בפועל? האם יש תכנון מוקדם?
"הרבה מהעבודות שלי מתחילות במחברת הסקיצות ברישום קטן וספונטני, שבו מופיעים יצורים דמיוניים כמו חצי ציפור וחצי דג, או עכברה רוקדת עם סוס. משם הם עוברים לקנבס או לחימר וגדלים. בציור אני בונה שכבה על שכבה עד שאני מגיע לצבע ולמרקם הנכונים, ובפיסול אני מחפש את הצורה המתחבאת בתוך החומר. בשני המקרים אני מתחיל מרעיון מסוים, אך תוך כדי עבודה היצירה משתנה ומקבלת צורה אחרת ממה שתכננתי. למעשה, העבודה מובילה אותי."
האם הטכניקה היא רק כלי עבורך או חלק מהאמירה האמנותית?
"היא לחלוטין חלק מהאמירה. כל חיי המקצועיים עבדתי כמנהל עם הכשרה של מהנדס מכונות – הכל התנהל לפי תוכניות, מספרים, עמידה ביעדים ולוחות זמנים. באמנות אני מרשה לעצמי לוותר על השליטה. המעבר הזה מסדר לחופש ומתכנון לגילוי, דרך ציור בצבעי שמן על קנבס ופיסול בברונזה, הוא חלק מהותי ממה שאני רוצה לומר."
בין פיקאסו לשורשים ארצישראליים
שפתו הצורנית והצבעונית של עמנואל מתפקדת כמפתח לתקשורת ולהבנה. השילוב בין סדר לאי-סדר ובין פנים לחוץ יוצר עבודות חושניות המפתות את הצופה פנימה. עבודותיו צבעוניות ונאיביות במהותן, אך הן אינן עושות הנחות לצופה או לאמן עצמו ומעלות שאלות קיומיות על גורל, אסתטיקה, רומנטיקה, זוגיות, צביעות, יושרה וכנות. ביצירתו ניכרת גם השפעתם של אמנים בולטים מהמורשת הספרדית, שבה השתלם מספר פעמים, לצד חיבור ארצישראלי גולמי, שורשי ומלא בחמלה.
מהו סגנון היצירה שלך, והאם אתה משלב בין כמה סגנונות?
"איני מחויב לסגנון אחד. אני מושפע כמובן מהציירים הגדולים, בעיקר מפיקאסו, וכן מאמנים גדולים שאיתם עבדתי ולמדתי לאורך השנים. בסופו של דבר אני מביא את עצמי ואת הדמיון שלי אל אותם יצורים שלא קיימים במציאות, לצד צורות מוכרות מהעולם. אני בוחר את השפה לפי הצורך של היצירה ולא לפי הגדרה מראש. אם חייבים תווית, הייתי אומר שזו אמנות שנעה בין המציאות לחלום."
שלוש שפות שמדברות זו עם זו
האירוע הקרוב במרכז עמיעד אינו רק תערוכת ציור ופיסול, אלא גם חגיגת השקה לספרו החדש, "חוד המשקפת", שאף מעוטר באיוריו של עמנואל. החיבור בין המילה הכתובה לאמנות הפלסטית אינו מקרי.
מה הרציונל מאחורי שילוב תערוכה והשקת ספר באותו אירוע?
"הספר, הציורים והפסלים נולדו מאותו מקום. ב'חוד המשקפת' אני מתבונן פנימה אל הילדות, אל אמי ואל האירועים שעיצבו אותי. בציור ובפיסול אני עושה את אותו הדבר בדיוק, רק בשפה אחרת. ראיתי בהשקת הספר הזדמנות מצוינת להפגיש את הקהל עם שלוש שפות היצירה השונות שלי, ולהראות כיצד הן מדברות זו עם זו."
מה רצית להעביר, ואיזו חוויה תרצה שהמבקרים ייקחו איתם?
"המשקפת בספר מקרבת ומרחיקה בו זמנית, ומאפשרת לראות דברים נסתרים. זה בדיוק מה שאני מקווה שיקרה למבקרים שיעצרו מול פסל או ציור שלי: שירגישו משהו שלא ציפו לו, וייצאו עם מבט קצת שונה על עצמם. אם הם ייקחו איתם גם את הספר הביתה, השיחה הזו תימשך."
האם לדעתך ניתן להשפיע דרך האמנות?
"כן, אבל בדרך שקטה. אמנות אינה משכנעת כמו נאום חוצב להבות, אלא פותחת צוהר. אם מישהו עמד מול עבודה שלי או קרא פרק בספר, הרגיש שזה נגע בו וריגש אותו – זו כבר השפעה."
המבט קדימה
לצד הפעילות הענפה בהווה, עמנואל כבר מתכנן את הצעדים הבאים בעולם היצירה, ומוכיח שהסקרנות והתשוקה רק הולכות וגדלות.
היכן אתה רואה את האמנות שלך בעוד כמה שנים?
"בקרוב אוציא לאור ספר ילדים בשם 'גיא מכיר את כל המכוניות בעולם'. בעתיד אמשיך ליצור בכל התחומים – כתיבה, ציור ופיסול – אעז לעבוד בקנה מידה גדול יותר ואציג את עבודותיי לקהל הרחב."
התערוכה תפתח ביום שלישי 24/11/26 במרכז עמיעד ביפו. שעות פתיחת התערוכה: ימים א'–ה' בין השעות 10:00–20:00; ימים שישי ושבת בין השעות 10:00–16:00.