הרב יהודה חייק הוא לא הדמות הטיפוסית שמדמיינים כשמדובר בחוקר הלכה שעוסק בעומק סוגיות הר הבית. שילוב הרקע המדעי מהתיכון עם עולמה של תורה יוצר זה שנים זווית ייחודית בגישתו לעיון בהלכה ועם צאת ספרו החדש "רצועה מיהודה" לאור (הוצאת ספרי ניב) מתחדדת התרומה הזאת עוד יותר.
הרב יהודה חייק בן 56, אב לארבעה, הוא בוגר תיכון רוטברג ברמת השרון בדגש על לימודי כימיה, פיזיקה ומתמטיקה ברמת 5 יחידות, תעודת בגרות מלאה. לאחר מכן למד בישיבות "אור שמח", "סלבודקה" ו"בית שמעיה" והתחנך על ידי כמה מגדולי התורה בדור האחרון: הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל – רבה של רמת השרון, הרב יעקב יוסף זצ"ל בנו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב יעקב יוסף זינגר – רבה של גבעת שמואל והרב אברהם דב אוירבך זצ"ל – רב שכונת בקעה בירושלים. לאחר שנים של לימוד אינטנסיבי עבר בהצלחה 12 מבחני רבנות ראשית והוסמך לרב עיר.
רצועה מיהודה
הספר רצועה מיהודה הוא מדריך הלכה מקיף להר הבית ומסע היסטורי תורני על ארון הברית. הרב חייק נוגע בעולמות הקבלה והזוהר ומציג פסיקות מעניינות של גדולי ישראל בכל הדורות בנושא הר הבית.
הספר מחולק לחמישה חלקים:
חלק א – קדושת בית המקדש ודיני העלייה להר הבית. זהו לב ההלכה של הספר. בחלק זה מברר הרב חייק בין היתר באילו טומאות אסור להיכנס להר הבית ולמקדש לפי התורה, מה מוגדר כ"מחנה שכינה", איפה עברה העזרה, איפה המחיצות, האם מותר להיכנס לחלקים מסוימים של הר הבית אם טובלים קודם. "זאת בעצם הדרכה הלכתית מדויקת של הר הבית לפי ההלכה", הוא מסביר.
חלק ב – אבן השתייה וסודות הבריאה. בחלק זה נכנס המחבר לעומק המיסטי קבלי. הוא כותב על אבן השתייה שנמצאת מתחת לכיפת הסלע. מדוע חז"ל אמרו שממנה הושתת העולם ועוסק גם במקומה של האבן בנקודת האמצע של הבריאה. "על פי הקבלה זאת האבן ממנה הושתת העולם. היא לא חלק מהכדור הארץ – היא ירדה מלמעלה לאחר בריאת העולם ולאחר שנוצר כדור הארץ. ביום השלישי לבריאה אמר הקדוש ברוך הוא 'ייקוו המים אל מקום אחד ותיראה היבשה'. והמים נקוו מתחת לאבן השתייה כשעדיין היא הייתה למעלה בשמיים והקב"ה הוריד אותה מתחתיה ונסתמו מי התהום והיא המקום בו עמד קודש הקודשים", מסביר הרב חייק.
חלק ג – הקרבת קרבן פסח בזמן הזה. האם אפשר להקריב קרבן פסח גם בלי בית מקדש בנוי אם נאמר שטומאה הותרה בציבור? הרב חייק מציג בספר את שתי השיטות ומסיק מסקנה הלכתית ברורה.
חלק ד – ריבונות יהודית בהר הבית. כאן עובר הרב חייק מההלכה לעיקרון הגדול של עם ישראל: מדוע מבחינת ההלכה אסור לוותר על ריבונות בהר הבית? מדוע השליטה במקום אינה רק עניין לאומי, אלא גם מצווה? מה אמרו על כך גדולי התורה: הרב קוק, החפץ חיים, החזון איש ואחרים.
חלק ה – איפה נמצא ארון הברית? זהו אחד החלקים הכי מסקרנים בספר והוא עוסק במסלול הארון מהמשכן במדבר ועד בית המקדש בירושלים. היכן עמד בכל תקופה: שילה, נוב, גבעון, בית ראשון. איפה היה מונח בקודש הקדשים והעיקר: איפה הוא נמצא היום לפי הגמרא, הרמב"ם והבן איש חי.
שורשים חילוניים
הרב חייק הוא רב מוסמך וסופר סת"ם. הוא כותב ספרי תורה, תפילין ומזוזות. "סיימתי את הש"ס כמה פעמים, את כל הש"ס כולו ממסכת ברכות עד מסכת נידה", הוא מספר. "עשיתי את כל המבחנים ברבנות הראשית מהלכות שבת עד שחיטה וטרפות. אני היחיד שעשה בזמנו את כל המבחנים. אולי עשו אחריי, אבל אני הראשון. מנכ"ל הרבנות הראשית בזמנו עודד וינר אמר לי שאני היחיד במדינה שעשיתי את כל המבחנים". כן הוא נותן שיעורים ויש לו ערוץ יוטיוב מצליח.
בשנה שעברה הרב יהודה חייק הציג עצמו כמועמד לכהונת הרב הראשי הספרדי לישראל. בראיון שנתן לתקשורת במהלך ההתמודדות נשאל מדוע הוא בוחר להיכנס למאבק הזה שכרוך בכל כך הרבה פוליטיקה. על כך השיב כי הדברים נקבעים מראש השנה והמאמין בכך יודע שכל שנגזר בראשית השנה יקרה והגוף הבוחר אינו אלא השליח לכך. הוא עשה את ההשתדלות לכך, נפגש עם אישים שונים ביניהם עם השר לשעבר מתן כהנא והשר בן גביר ואחרים, כן נפגש גם עם רבנים שונים שלדבריו מביעים בו תמיכה "וממשיך בקמפיין כשהכול נגזר בראש השנה ואם זה מיועד לי כך יהיה".
מעיון בקורות חייו המרתקים מתגלה דמות של רב שמנסה לפרוץ מסגרות: מצד אחד הוא בעל שורשים תורניים, לימודים בישיבות ובחינות לרבנות ומצד שני יש לו רצון להיות רלוונטי בדור הטכנולוגי והמודרני – לעסוק בנושאים לא שגרתיים לרבנות "קלאסית" כגון יוטיוב, סוגיות מדינה וריבונות.
האתגר שעומד בפניו הוא לשלב בין עולמות: המסורתי והרוחני עם הציבור הרחב, המדיה והעניינים הלאומיים הלכתיים. גם ההתמודדות הציבורית שלו מוכיחה עד כמה הרבנות היום לא מתרחשת "מאחורי סורג ובריח", אלא בתוך מאבקים, תדמית ומרחב תקשורתי.
זה לא שגרתי לרב להיות בעל אוריינטציה טכנולוגית מובהקת.
"זה ממש לא מדויק. קודם כל יש הרבה רבנים שכבר נפתחו למדיה כי אין ברירה. חוץ מזה אני בן אדם שחי גם בכלליות- יש לי ידיעות כלליות בהרבה נושאים. אני מבין בכדורגל, מבין במונדיאל, מבין באסטרונומיה, במהלך הכוכבים, בקו המשווה, בכתבים".
הגעת בכלל מהעולם החילוני
"נכון. אני בא מהעולם החילוני. הייתי סולן של נורית הירש. כשהיא הייתה מגיעה לאזור המרכז להיכן שגדלתי בשכונת רמת אילן מול בר אילן, היא הייתה לוקחת אותי כסולן. שימשתי כסולן בבית הספר בטקסים לזכר חללי צה"ל ביום הזיכרון וביום השואה".
מה גרם לך לחזור בתשובה?
"האמת? בגיל 13 אבא שלי קנה לי תפילין ולקח אותי לקראת בר המצווה ללמוד אצל יהודי עיראקי מבוגר שלימד אותי לקרוא בתורה. התחלתי להניח תפילין ומתוך התפילין קיבלתי תובנות, אמונה, עונות השנה, גשמים, חורף, קיץ וכדומה'".
איך הגיבו ההורים שלך?
"בהתחלה היה קשה מאוד. אבא שלי פחד שאני אכנס לישיבה והוא לא יראה אותי. הוא לא היה נגד, אבל פחד שייקחו אותי לחרדים ולא אחזור הביתה. היה פחד גדול, אבל אחר כך הם התרגלו. בסוף הם התגאו בי. יש לזכור שזאת הייתה תקופה שונה. חזרתי בתשובה בשנת 1982 – לא היו במות, לא מדיה, לא פודקאסטים ולא זמרים במרכז הבמה ששרים על הקרבה לדת ולמקורות. הייתי בנוער העובד והלומד. הייתי עושה הצגות. -מחקה את הגשש החיוור, רוקד ושר. כל החבר'ה השתגעו כשחזרתי בתשובה".
לא היה קשה לך פתאום לעזוב את כל העולם הזה?
"בטח שהיה קשה. לא היה לי לא מכאן ולא מכאן. הדתיים קצת דוחים אותך כי אתה בעל תשובה. החילוניים דוחים אותך כי חזרת בתשובה".
מה החזיק אותך וגרם לך להפוך לרב?
"הלימוד, הלימוד, הלימוד. התורה כל כך מעמיקה, יש בה שפע גדול. השם נתן לי נשמה של לימודים. אני מבין גמרא. יש כאלה שלומדים ולא כל כך מבינים, לא מגיעים לדרגות. אני התחלתי ללמוד פרקי אבות בעל פה. למדתי בכולל של הרב יעקב אדלשטיין ברמת השרון. הכרתי את עולם התורה והוקסמתי".
מה הקשר של הילדים שלך לדת ולמסורת? הם משרתים בצבא?
"הבן הגדול ר"מ בישיבה בביתר עילית, מלמד שבעה עשר תלמידים. הילדים היותר צעירים לומדים בישיבת ההסדר בצפת. הם חזקים מאוד בתורה, יודעים ליקוטי מוהר"ן בעל פה, ספרים בעל פה. אחד מנגן בצבא, עושה כנסים לחיילים, שר להם. השני לוחם בחטיבת כפיר, מפקד כיתה".
אם היית בא מהעולם הדתי מההתחלה היית שולח את הילדים שלך לצבא?
"הייתי נותן להם לבחור. אני חושב שאסור לגייס בחורי ישיבות בשום פנים ואופן. אני לא בעד. הערובה שאנחנו נהיה מדינה יהודית זה שבחורי ישיבות יכתבו מזוזות, שיהיו שוחטים, מוהלים, עורכי חופה וקידושין, ילמדו תורה ויילמדו תורה".
מחקר של שלוש שנים
רצועה מיהודה הוא ספרו השני. קדם לו הספר "ואת יהודה על מגילת אסתר" בו חידושים על מגילת אסתר מהגמרא, מהזוהר ומהקבלה.
הספר הנוכחי רצועה מיהודה הוא תוצאה של מחקר בן שלוש שנים שעוסק באחת השאלות הנפיצות, העמוקות והמעסיקות ביותר את עולם ההלכה: האם מותר לעלות להר הבית ואם כן לאילו אזורים ובאילו תנאים. הרב חייק מעגן את מסקנותיו בגמרא מסכת זבחים, ברמב"ם, בבית יוסף ובשורה ארוכה של מקורות ראשוניים ומשניים. מטרתו אינה לעורר פולמוס, אלא להציג בירור מדויק, מקיף ובהיר לכל יהודי שמבקש להבין את שורשי ההלכה.
לדברי הרב יהודה חייק "הספר אינו רק דיון הלכתי, אלא הוא גם נכס רוחני והיסטורי למדינת ישראל ולעם היהודי. בית המקדש הראשון והשני עמדו בדיוק במקום שנבנה על ידי שלמה המלך בן דוד וכי קביעת גבולות הר הבית ומעמדו ההלכתי הם יסודות הזהות והלאומיות. הספר כולל גם דברי זוהר וקבלה על בריאת היקום, הזווית הקוסמית של אבן השתייה ומיקומה של ירושלים כמרכז העולם, רעיון שמופיע כבר במקורות הקדומים".
מדוע כתבת את הספר?
"הספר הזה נוצר בגלל תקנת הרבנות הראשית לישראל שלא לעלות להר הבית כלל וכלל. שנים רבות הקפידו כל הציבור – גם הדתי לאומי וגם החרדי על התקנה הזאת. התקנה הזאת מופיעה בספר גם אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק – הרב הראשי הראשון לישראל. הוא כתב בשנות השלושים למאה הקודמת מודעות לפיהן אסור לעלות להר הבית. למה? כי כולנו היום טמאי מתים ואנחנו לא יודעים איפה בדיוק מקום המקדש בהר הבית. הר הבית הוא 500 אמה על 500 אמה ובתוכו נמצא בית המקדש, אבל לא יודעים את המיקום המדויק. בספר שלי אני מבאר בדיוק איפה הוא. בעיקרון הרבה אנשים כולל רבנים גדולים לא ידעו ולא יודעים את הגבולות. אז אמר הרב קוק בדבריו: 'בגלל הספק שיש חשש חמור להיכנס בטעות למקום שאסור בחיוב כרת' אסר לעלות להר הבית. לפני 15-20 שנה התחיל להיות 'קול קורא' בציבור, בעיקר בציבור החרדי לאומי כן לעלות להר הבית. אומרים: יש מקומות מותרים, זה לא בתוך מקום המקדש ואם טובלים במקווה כמו שצריך אפשר לעלות. רצו גם לשמור על ריבונות יהודית בהר שלא יתמסמס. גם על זה אני מספר בספר. זהו לא ספר פוליטי, אבל נוגע גם בזה".
אתה עולה להר הבית?
"לא. אני אישית לא עולה להר הבית, אך אני מכבד ומעריך את מי שעולה".
מה הייתה עמדת הרבנים בנוגע למחקר שלך?
"למזלי רבנים בעלי משקל גדול מאוד נתנו לי הסכמתם: הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, הרב יעקב יוסף זצ"ל, הרב דוב ליאור – רבה של קריית ארבע חברון, הרב יונה מצגר – הרב הראשי לשעבר ועוד רבנים רבים. כך הציבור החרדי לא יכול לבוא ולומר: 'מי זה הרב חייק? אתה ממציא. אסור לעלות'. זה דבר חשוב מאוד לציבור".
מיהו קהל היעד של הספר?
"הספר הזה מתאים לכולם חרדים דתיים, מסורתיים וגם לחילוניים. למה? כי החלק השני של הספר עוסק באבן השתייה. זוהי האבן שבמרכז הר הבית. שם היה מונח ארון ברית השם. שם היו לוחות הברית שמשה רבנו קיבל בהר סיני שני הלוחות".
במה שונה הספר שלך מספרים אחרים בנושא?
"הכול מבוסס אך ורק על מקורות תורניים: תורה, גמרא, רמב"ם, שולחן ערוך ופוסקים. בלי פרשנויות חיצוניות, בלי ספקולציות של היסטוריונים. אני מציין בכל מקום מקור מדויק – פרק, הלכה, לשון הרמב"ם כדי שכל אחד יוכל לבדוק בעצמו".
לדברי הרב חייק, מטרת הספר היא להנגיש לציבור הרחב את המורכבות ההלכתית וההיסטורית של המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. "זהו ספר שכל בית יהודי צריך", הוא אומר "לא רק כדי להבין את ההלכה, אלא גם כדי להעמיק את הקשר לזהותנו, לשורשינו ולמקום ממנו נברא העולם על פי חז"ל. הספר שלי הוא חובה בכל בית. כל מי שבא לכותל או להר הבית צריך לדעת מהו המקום הזה, מה משמעותו לפי התורה. לדעת ששלמה המלך בנה את המקדש בהדרכה אלוקית, ששם עמד ארון הברית ושמתחת להר הבית נמצאות המערות בהן הוא טמון עד היום. זה ידע שמחזק את האמונה ואת הקשר שלנו לארץ ולשורשים שלנו".
בין לבין עוסק הרב חייק גם בשירה והוא מזכיר את החשיבות שהעניק הגאון מווילנא לשירה שרש"י הגדיר אותה כעבודת העבודה – שירת הלויים שמתלווה לעבודת הקרבנות. הרב חייק גם שר שירים של יהודים ושאינם יהודים וגם כותב שירה ורואה בכך חלק ממצוות ה"להיות בשמחה תמיד".
איך משתלבת השירה עם עיסוקך בתורה?
"אני לא רואה בזה סתירה. דוד המלך היה מנגן ושר לקב"ה, משה רבנו שר שירה. אני לוקח לפעמים שירים מוכרים בעברית או בערבית והופך אותם לשירים בקדושה, למשל, השיר של אריאל זילבר 'בטי בטי בם' הפכתי לקודש. יש לי שתי פיאות'י על ראש קרח, לומדים תורה לאור ירח, יש מסיבה, סיום גמרא, מסכת יומא'. אני שר ומנגן עם הילדים שלי, מעלה סרטונים ביוטיוב ומלמד בישיבה בקצרין. השירה מקרבת לבבות בעיקר אצל אנשים שחיים בין עולמות – מסורתיים, חוזרים בתשובה וכדומה".
אתה אוהב מאוד שירה ומעניין אותי לשמוע אם אתה חושב ששירה יכולה לקרב לאמונה או שאתה עושה את זה רק כתחביב ושריד לימים בהם היית חילוני.
"בהחלט זה אפשרי. המוזיקה היא כוח רוחני גדול מאוד. הקדוש ברוך הוא ברא את השירה ולפי כל המחקרים ידוע שמוזיקה היא כלי חשוב שיכול לרומם את הנפש. יש הרבה דרכים להגיע אל ליבו של אדם אחת מהן היא דרך מנגינה וזאת הדרך שאהובה עליי, אגב מהיכרותי את שירת ארץ ישראל כי הרי הזכרנו שהייתי שר בנוער העובד והלומד ועם נורית הירש התגלה לי דבר מעניין מאוד. כל המילים של שירי ארץ ישראל של המשוררים של פעם – של ביאליק, של רחל המשוררת, של נעמי שמר, של זעירא, של לאה גולדברג ושל אחרים שהיו בקיאים גם בגמרא וגם בתנ"ך בצורה רהוטה ביותר. בשיר 'היו לילות אני אותם זוכרת' מוזכר במילים 'והוא היה בהיר וגבוה כזמר' – רוב העולם חושב שהכוונה גבוה כזמר לזמורה בראש האילן, אבל זאת טעות – זמר זוהי חיה טהורה שמוזכרת בתנ"ך בין שבע החיות הטהורות והיא הג'ירפה. אייל, צבי, יחמור ומסיים הפסוק תאו וזמר. בשיר מתכוון המשורר לג'ירפה – גבוה כזמר כג'ירפה. השיר המפורסם של נעמי שמר 'ירושלים של זהב' נלקח מהגמרא מסכת נדרים בה מסופר שרבי עקיבא הבטיח לרחל אשתו לאחר שתקפה אותם העניות שכשהוא ילמד תורה ויהיה רב עשיר הוא יקנה לה שרשרת של ירושלים של זהב. ואחרון אחרון חביב. השיר של המשורר חיים נחמן ביאליק ע"ה שהיה בצעירותו תלמיד ישיבת וולוז'ין המעטירה 'נד נד מה למעלה מה למטה' נלקח מהתורה שהקב"ה אמר לקין נע ונד תהיה בארץ ומה למעלה מה למטה זאת גמרא במסכת חגיגה. מה למעלה מה למטה ראוי לו שלא בא לעולם. יש עוד הרבה דוגמאות וקצרה היריעה מלהכיל".
לסיום, בוא נדבר על מצבו של עם ישראל היום. בשנתיים האחרונות אנחנו עוברים תקופה קשה של מלחמה, בידוד עולמי ומתח פנימי. מה המסר שיש לך לעם שלנו ועד כמה אתה אופטימי שנצא מהצרות שפקדו אותנו?
"המסר שלי לעם ברור: עם ישראל מוגן. הזוהר הקדוש אומר שעד שיבוא המשיח ארץ ישראל לא תיכבש. יש אור גדול שמקיף את העם ושומר עלינו מכל משמר. אני מאמין שאם נלך בדרכי השם הפיגועים והצרות ייפסקו ונוכל לחיות כאן בביטחון ובשלווה. כך היה תמיד וכך יהיה – תורת ישראל שומרת על עם ישראל בארץ ישראל. לגבי הבידוד העולמי אני לא מוטרד. חשוב לדעת גם שלא כל העולם נגדנו יש הרבה עמים שאוהבים ומכבדים את עם ישראל, אז המצב לא נורא כמו שמציירים אותו בתקשורת. לסיכום, אנחנו רק צריכים להמשיך בדרך ולא לסטות מדרך הישר ומהמקורות שלנו ואז הכול יהיה בסדר, בעזרת השם ובעיקר לדבוק במצווה של ואהבת לרעך כמוך שעל זה אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה".