התערוכה, אותה אוצרת רות אליאב, תפתח ביום שלישי, 15/9/26 בגלריית המבואה במוזיאון לאמנות יהודית היכל שלמה בירושלים, ויוצגו בה לראשונה, מאז הלך לעולמו, חלק נרחב מעבודותיו של האמן שנשמרו בעזבונו.
צבי גרונדמן ( 1917-1995), נצר למשפחת ציירים מפולין, נשא עמו את מסורת הציור האירופית אל תוך הלהבות. בתקופת השואה, בעודו אסיר בחווה החקלאית "פוז'ימאייכי" הסמוכה למחנה ריכוז, אולץ לנצל את כישוריו כדי לעטר את הארמון ששימש את פיקודו של הימלר. מאותה תהום של חושך, צמחה יצירה המוקדשת כולה לאור, לאמונה ולבנייה מחדש.
צבי גרונדמן, פיתח שפה אמנותית ייחודית – עשירה ודמוית פסיפס – המשלבת טכניקות של גואש, אקריליק והדפס. יצירתו נובעת מדיאלוג עמוק עם ענקי המחשבה היהודית: מתורת הרב קוק, דרך מעשיות רבי נחמן מברסלב, ועד פירושיו של המהר"ל מפראג. התערוכה מציגה לראשונה את עבודותיו בהסתכלות רחבה, ומציעה התבוננות באמן שתרגם טקסטים ורעיונות מהמחשבה היהודית לשפה חזותית מודרנית.
התערוכה הנוכחית היא מחווה לאמן שחיפש את הנשגב בתוך החומר והפך את הציור לתפילה חזותית. זהו סיפור על צבע שגבר על האפר ועל מורשת שנותרה חיונית ורלוונטית גם כיום.
מעמדו כיוצר המשלב בין עולם התורה לאמנות המודרנית הפך אותו למוקד משיכה לאנשי רוח מכל קצוות הקשת התרבותית. הוא ניהל קשרים קרובים ודיאלוגים יצירתיים עם דמויות מופת כש"י עגנון, לאה גולדברג, זלדה, אנדרה נהר, הרב צבי יהודה קוק והרב הנזיר.
לצד הציור, הטביע צבי גרונדמן חותם על המרחב הציבורי בישראל. יחד עם אחיו שמואל ("האחים גרונדמן"), עיצב את התערוכה הראשונה במוזיאון "יד ושם" ואת ביתן ישראל בתערוכת ה"אקספו" במונטריאול 1967. מומחיותו בעיצוב חלל באה לידי ביטוי גם בתכנון פנים של בתי כנסת ברחבי הארץ, שם חיבר בין אדריכלות לקדושה.
צבי גרונדמן הציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בגלריות שונות בתל אביב, ירושלים וגם בהולנד ופריס. עבודותיו נמצאות באוספים רבים בארץ ובחו"ל.
רות אליאב, אוצרת התערוכה מספרת על כמה מהמוצגים בה:
האות א' (מתוך סדרת "ריש מילין"), אקריליק על בד, 60X73 ס"מ. הסדרה נוצרה בהשראת ספרו של הרב קוק "ריש מילין" ועוסקת במשמעות הקבלית של האותיות העבריות, הניקוד, התגים והטעמים. האות א' מסמלת את נקודת ההתחלה והמקור האחד של הכל (בגימטריה: 1), אך מכילה בתוכה גם את הפוטנציאל להתפרש למגוון ועושר עצום (מלשון אלף – 1000).
ביצירה: הי' העליונה משתקפת כעין צבעונית עשירה המבטאת שפע רוחני; הי' התחתונה מופיעה כצורת נוצה המייצגת את העולם הגשמי; והאות ו' האלכסונית מחברת ביניהן כצינור המוריד אור ואחדות אל החומר.
האות ת' (מתוך סדרת "ריש מילין"), אקריליק על בד, 47X62 ס"מ. האות ת' חותמת את האלף-בית ומשלימה את המילה "אמת" (המורכבת מהאות הראשונה א', האמצעית מ', והאחרונה ת'). היא מסמלת את הסוף והשלמת הבריאה, ומבטאת את הרעיון שהאמת והעומק הרוחני נחשפים דווקא במציאות החומרית היומיומית.
ביצירה: מבנה האות מורכב מכפילות של האות ד' (המבטאת דלות והגבלה). מנגד, חבל אור יורד מראש הציור עד לתחתיתו, מחבר את הסוף אל ההתחלה, וממחיש את גילוי הקדושה שבתוך החומר.
בעל תפילה (מתוך סדרת רישומים בעקבות 'בעל תפילה' של רבי נחמן מברסלב), עיפרון על נייר, 17 X23 ס"מ. הסיפור "בעל תפילה" של רבי נחמן מברסלב מתאר חברה מפוררת ושבורה, שבה האנשים שקעו ב"כתות" המקדשות אשליות כמו כסף, מעמד ותאוות גשמיות. במרכז הסיפור עומד 'בעל התפילה' – דמות שמבקשת לאסוף את האנשים שאיבדו את דרכם ולהזכיר להם את המהות הפנימית והרוחנית שלהם.
ברישום: גרונדמן מעצב את בעל התפילה כצינור רוחני טהור – פניו ממוזגות עם מיתרי נבל, כף ידו המכסה אותם מבטאת התכנסות ודבקות, והתפילין שעל ראשו מסמלים חיבור בלתי-אמצעי המאפשר לו לרדת למעמקים ולהעלות ניצוצות.
קערת ליל הסדר (מתוך סדרה בהשראת הגות המהר"ל מפראג), אקריליק על עץ,45 X60 ס"מ.
ביציאת מצרים רואה המהר״ל מעבר ממצר ומגבלה אל חירות והתחדשות. הציור מציג את קערת ליל הסדר כמודל רוחני שלם לפי קבלת האר"י והמהר"ל: שלוש המצות בחלק העליון מייצגות את עולם השכל והחכמה, ששת הפריטים המונחים בה מייצגים את עולם הרגש והמעשה המתווכים בין הרעיונות לבין המציאות, והקערה עצמה מסמלת את המלכות – הכלי שמכיל ומאחד את הכל. האור והרקע הירוק המקיפים את הסצנה מסמלים את הכתר, המבטא את המרחב שבין הנגלה לנסתר.
התערוכה הנוכחית היא מחווה לאמן שחיפש את הנשגב בתוך החומר והפך את הציור לתפילה חזותית. זהו סיפור על צבע שגבר על האפר ועל מורשת שנותרה חיונית ורלוונטית גם כיום.
צילומים בעמוד באדיבות אוצרות התערוכה. צילומי יח"צ
התערוכה תוצג בין התאריכים 6.9.26-30.10.26
שעות ביקור בתערוכה :
כל ימות השבוע בין 08:00-20:00
שישי שבת סגור